יחזקאל הטרגיקן

יחזקאל הטרגיקן (ביוונית: Ἐζηκιῆλος) היה מחזאי יהודי שחי כנראה באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה. הוא ידע עברית ויוונית והכיר את טכניקת הטרגדיה היוונית. טרגדיה היא מחזה רציני, ולעתים עוסקת בגורלות קשים. אחת מיצירותיו שרדה בחלקים בלבד.


מעט ידוע על חייו. חוקרים משערים שהיה פעיל במאה הראשונה־או־השנייה לפני הספירה, ורבים סבורים שהיה מאלכסנדריה. אלכסנדריה הייתה מרכז תרבות הלניסטי (תרבות יוונית) וגם מרכז יהודי, ולכן המיקום סביר. ניתן להבחין בהשפעות יווניות ביצירתו, ובמיוחד בהשפעת אויריפידס. ביחזקאל ניכר שילוב בין האמונה היהודית לבין מסורות בכתיבה היוונית. הוא העלה על הבמה נושא מהתורה ואף את קולו של אלוהים, מה שהיה נדיר ביהדות של תקופתו.


נשמרה רק טרגדיה אחת שלו, בשם "יציאת מצרים" (ביוונית Exagoge). רוב מה שהגיעה אלינו מהמחזה מופיע בציטוטים של סופרים נוצרים. מקרב הציטוטים הגיעו 269 שורות שמסודרות בפרגמנטים. פרגמנטים הם קטעים קטנים שנשארו מהמחזה. כמות השורות מאפשרת לשחזר את שלד העלילה ולנחש קטעים חסרים. המחזה נכתב ביוונית וסגנונו קרוב לתבנית הטרגדיה היוונית. על־פי הציטוטים, המחזה מתאר את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות על פי המקרא, ומוסיף אלמנטים כמו ציפור פלא ותיאור חלום של משה. קיימת מחלוקת בקרב החוקרים לגבי הקהל שאליו הועבר המחזה ומה היתה מטרתו. המחזה תורגם לעברית ב־1948 על ידי שלמה שפאן בתרגום מחורז.

יחזקאל הטרגיקן היה מחזאי יהודי. מחזאי הוא מי שכותב הצגות. הוא חי כנראה באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה. הוא ידע עברית ויוונית.


מעט ידוע על חייו. רוב החוקרים חושבים שהיה מאלכסנדריה. אלכסנדריה הייתה עיר רבה במצרים. הוא שילב אמונה יהודית עם רעיונות יווניים. הוא אפילו העלה על הבמה את קולו של אלוהים, וזה היה קצת לא רגיל אז.


נשמר רק מחזה אחד שלו. המחזה נקרא "יציאת מצרים". הוא נכתב ביוונית. הגיעו אלינו 269 שורות. השורות האלה נמצאו בפרגמנטים. פרגמנטים הם חתיכות קטנות שנשארו מהמחזה. המחזה מספר את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות, בהתאם לסיפור בתורה. הוא מוסיף סיפור על ציפור פלא וחלום של משה. המחזה תורגם לעברית בשנת 1948 על ידי שלמה שפאן.