ייזהר הקונה (Caveat emptor) הוא ביטוי לטעם משפטי ישן, שלפיו בקניית דבר על הקונה לבדוק אותו בעצמו. דוקטרינה (רעיון משפטי) זו אומרת שלמוכר אין בדרך כלל חובה לגלות לקונה פגם, אפילו אם המוכר ידע שהקונה טועה.
בתחילה כלל זה היה חזק: הקונה לא יוכל לדרוש פיצוי על פגמים אחרי הקנייה, אלא אם המוכר הסתיר את הפגם באופן פעיל. עם הזמן, במשפט האנגלי ובבתי המשפט נוצרו חריגים רבים, ובעיקר כשהיו יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים.
המגמה המודרנית היא להסתמך בתהליכים רבים על תניית כשירות מכללא, רעיון שאומר שכל מכירת דבר כוללת באופן מובן גם את התנאי שהממכר ראוי לשימוש. בעיקר משתמשים ברעיון זה בחוזי מכר בין קבלן לבין רוכש דירה.
בנוסף, הביטוי מתייחס גם למדיניות החזרת מוצרים בחנויות. אין בחוק ברוב המקומות חובה שהמוכר יאפשר החזרת מוצר בכסף מלא. רשתות רבות דורשות חשבונית ולוח זמנים קבוע להחלפה או החזר. בתחום התוכנה מקובל להחליף רק בעותק זהה.
המשפט הישראלי הושפע בהתחלה מהמשפט האנגלי, אך פיתח דוקטרינות עצמאיות. בבית הדין הישראלי שולט עקרון תום הלב, שהוא מנוגד לעיקרון "ייזהר הקונה". חוק החוזים וכללי פסיקה פירשו את עקרון תום הלב כהיקף רחב של חובות בין הצדדים.
חוק המכר קובע מצבים שבהם הקונה יכול להסתמך על אי-התאמה של המוצר גם אחרי קבלתו. סעיף 16 לחוק המכר אומר שאם אי-ההתאמה נבעה מדבר שהמוכר ידע או היה עליו לדעת ולא גילה, הקונה יכול להסתמך על כך. סעיף דומה חל על דירות. בית המשפט העליון ראה בסעיפים אלה ביטול למעשה של כלל "ייזהר הקונה" בדיני המכר.
גם דיני ניירות הערך ודיני הגנת הצרכן מחייבים גילוי ואחריות רחבה מצד המוכר. למשל בדיני ניירות הערך יש עקרון הגילוי הנאות, מסירת מידע מלא על החברה המנוגדת לגישה של "יזהר הקונה". דיני הגנת הצרכן אף מאפשרים במקרים רבים ביטול עסקה והחזרת המוצר בזמן־מה אחרי הקנייה.
ההשפעה הכוללת היא שברבות מהמקרים הוחלף כלל "ייזהר הקונה" בכלל הפוך: המוכר חייב למסור פרטים רבים ולשאת באחריות לממכר.
ביהדות קיימים דינים שמנוגדים ל"ייזהר הקונה". דיני אונאה ומקח טעות קובעים שעל המוכר לפצות או להשיב את המחיר במידה ויש פער גדול בערך, ובמקרים של פגמים נסתרים העסקה יכולה להתבטל.
היהדות מעודדת אמון ויושרה בעסקים. מצוות כמו השבת אבדה מחזקות אמון חברתי. יחד עם זאת, ההלכה מכירה גם בחשד בריא ונדרשת ערנות בכך שאדם לא ינוצל. הסיכום הוא שאצל היהדות יש דחיפה לחיזוק תום הלב, לצד דרישה להיזהר ולנהוג בערנות כשצריך.
ייזהר הקונה (Caveat emptor) אומר שקונה צריך לבדוק מה שהוא קונה. המוכר לא חייב לספר על בעיות בדרך כלל.
הרעיון הזה היה חזק בעבר. רק אם המוכר הסתיר בעיה בצורה ברורה, הקונה יכול היה להתלונן. היום יש כללים שמגינים יותר על הקונה.
רוב החנויות לא חייבות להחזיר כסף. לעתים מוחזרים מוצרים רק אם יש חשבונית וזמן להחלפה.
בישראל החוק השתנה. יש כלל שנקרא תום הלב. זה אומר שצריך לנהוג ביושרה בעסקאות. חוק המכר מאפשר לקונה להסתמך על דברים שהמוכר ידע ולא גילה.
חוקים נוספים, כמו חוקים להגנת הצרכן, אומרים שהמוכר צריך לספר פרטים חשובים על המוצר.
ביהדות יש חוקים שאומרים שאם מחיר נגזר יותר מדי או יש פגם נסתר, המוכר צריך לתקן או להחזיר. היהדות גם מדברת על להיות ישרים ולעזור זה לזה, אבל גם על להיזהר ולשים לב בעת קנייה.
תגובות גולשים