יירוס

יִירוׂס (מכונה גם גירוס; ביוונית: Γύρος, מילולית "סיבוב") הוא מאכל רחוב יווני של פרוסות בשר דקות שמניחים על שיפוד וסוגרים בפיתה.

הבשר נצלה על רוטיסרי אנכי (מכשיר שמסובב את ערימת הבשר ליד מקור חום) ונחתך לשבבים דקים בזמן הצלייה. בדרך כלל מגישים את היירוס בפיתה עם עגבנייה, בצל, טוגנים (פרוסות תפוח אדמה מטוגנות) וצזיקי (רוטב יוגורט עם מלפפון ולשום). ביוון נפוץ שימוש בחזה חזיר; איפה שאינו יווני משתמשים גם בעוף, בקר או כבש.

יירוס דומה למאכלים אחרים כמו השווארמה הערבית או האל פסטור המקסיקני. כולם מקורם בדונר קבב הטורקי (döner kebap), שצורת הצלייה שלו, בשר נערם על שיפוד והופך, הובילה לכל הגרסאות הללו.


הרעיון של בשר שנצלה בערימת שיפוד הופיע במאה ה-19 בבורסה שבאימפריה העות'מאנית, ונודע בדונר קבב. אחרי מלחמת העולם השנייה הגיע סגנון הבישול הזה לאתונה עם מהגרים מאנטוליה והמזרח התיכון. היוונים פיתחו גרסה מקומית שעשויה לעתים קרובות מבשר חזיר ומוגשת עם צזיקי, והיא כונתה יירוס, מהמילה היוונית ל"סיבוב".

בשנות ה-70 הפך היירוס לפופולרי באתונה וגם בשיקגו וניו יורק. בארצות הברית נעשה נסיון לייצור המוני של שיפודי רוטיסרי אנכיים על ידי חברות כמו Gyros Inc, ואנשים שלטענתם התחילו את הייצור המסחרי באזור שיקגו טענו לזכויות על הרעיון. במקביל, בקנדה הותאם היירוס למאכל מקומי בשם הדונר הליפקס (Halifax donair), שהגה בשנות ה-70 המסעדן היווני פיטר גמולאקוס.

מבחינת השם, המילה היוונית לגירוס היא שאלה של המילה הטורקית לדונר. בעבר כינו את המנה בדונר, אך באמצע שנות ה-70 היו ויכוחים על השם הטורקי, וה"גירוס" (יירוס) הפכה לשם הנפוץ ביוון ובחלק מהמקומות בארצות הברית.


בגרסת המטבח הידנית חותכים את הבשר לפרוסות דקות ועגולות. הפרוסות מתובלות ונערמות על שיפוד גבוה עם חתיכות שומן בין השכבות. התיבול יכול לכלול כמון, אורגנו, טימין ורוזמרין.

השיפוד מסתובב לאט מול מקור חום. הנוזלים מהחלקים העליונים מטפטפים לתחתית, והחלק החיצוני נחתך לשבבים דקים ופריכים. אפשר לכוון את קצב הצלייה על ידי שינוי העוצמה, המרחק מהחום ומהירות הסיבוב.

ביוון מגישים את מבשר היירוס בפיתה משומנת קלות, עם עגבניות פרוסות, בצל קצוץ, חסה וטוגנים. פעמים רבות מוסיפים צזיקי או רוטב שום, ובחלקים צפוניים של יוון משתמשים גם בקטשופ או חרדל.

יִירוׂס (גירוס) ביוונית אומר "סיבוב". זהו אוכל רחוב יווני.

במאכל שמים פרוסות בשר דקות על שיפוד גבוה. השיפוד מסתובב ליד אש. בזמן זה חותכים את הבשר לפרוסות דקות. הפרוסות נעטפות בפיתה.

ביוון בדרך כלל משתמשים בחזיר. לפעמים מבשלים גם עוף, כבש או בקר.

מאכלים דומים הם השווארמה והאל פסטור. הם כולם קשורים לדונר קבב הטורקי.


הרעיון של בשר שנצלה על שיפוד התחיל במאה ה-19 בבורסה שבאימפריה העות'מאנית. אחרי מלחמת העולם השנייה הגיע הסגנון לאתונה עם מהגרים. היוונים שינו את המנה והחלו להוסיף צזיקי. בשנות ה-70 היא הפכה לפופולארית גם בארצות הברית.


חותכים את הבשר לפרוסות דקות. שמים שכבות בשר ושומן על השיפוד. מוסיפים תבלינים כמו כמון ואורגנו. השיפוד מסתובב והבשר נצלה. חותכים פרוסות דקות מהחלק החיצוני.

מגישים בפיתה עם עגבניה, בצל, חסה וטוגנים. מוסיפים צזיקי, רוטב יוגורט עם מלפפון ולשום.

קיים גם גרסה שקוראים לה דונר הליפקס. המציא אותה בשנות ה-70 מסעדן יווני בשם פיטר גמולאקוס.