יישובי הכוכבים

יישובי הכוכבים (תוכנית הכוכבים) הם יישובים שנבנו בישראל בשנות ה־90 לאורך הקו הירוק.
מטרת התוכנית הייתה לטשטש את ההבחנה שהקו הירוק יצר, על ידי הקמת יישובים יהודיים עליו או לצידו. רוב היישובים נבנו בסגנון כפרי‑פרברי והוצעו כפתרון דיור זול לזוגות צעירים.
הגורמים שהובילו לתוכנית היו עליית עולים מברה"מ והביקוש לדיור במרכז הארץ. מנכ"ל משרד השיכון, אריה בר, הדגיש את המטרה לספק דיור מהר. חבר הכנסת מיכאל איתן ציין גם כוונה לחבר רצף ישובי משני עברי הקו הירוק וליצור זיקה בין המתיישבים לשומרון. שר הבינוי אריאל שרון התנגד תחילה בגלל העדפות תכנוניות וטענות ביטחוניות ואקולוגיות, אך אימץ את התוכנית ביולי 1990.
בדצמבר 1990 אישר הקבינט את תוכנית "שבעת הכוכבים" שהציגה הקמת רצף יישובים בין מודיעין לאזור ואדי עארה, עם מתאים ליותר מ־100 אלף תושבים ב־12 יישובים. בתוכנית הוצעו כ־28,000 יחידות דיור במספר מוקדים; חלק מהיישובים שונו מאוחר יותר בשמותיהם (למשל מזור לאלעד).
היישוב הראשון שתוכנן היה מזור, שתוכנן לרוב כבנייה צמודת קרקע ונמכר בתחילה במחיר סימלי. בעקבות שינויים פוליטיים חלק מהתוכניות שונו והוקמו יישובים אחרים כמו שוהם.
בשנת 1991 מונו שלוש חברות ממשלתיות לתכנן ולפתח את היישובים. הטקסים להנחת אבן הפינה החלו בספטמבר 1991. בת חפר אוכלסה החל מסוף 1996, לפיד הוקם באמצע שנות ה־90, והיו ניסיונות לאחד יישובים לצד הקו הירוק כך שיהפכו לרצף עירוני.
היישובים הבולטים שהוקמו בהקשר זה כוללים בין היתר: אלעד, בת חפר, חריש, לפיד, מתן, צור יגאל, צורן, קציר ושוהם.
מבקרי התוכנית טענו שהיא קודמה מסיבות פוליטיות ושיזמה פרבור מרוחק. מעבר לפרברים החזיר פערים חברתיים, יצר נסיעות ארוכות למקומות עבודה בגוש דן והחריף סגרגציה חברתית.
החברה להגנת הטבע, בראשות יואב שגיא, מחתה על התוכנית. נטען שבנייה נרחבת של בתים צמודי קרקע תפגע בשטחים פתוחים, באתרי עתיקות ובמאגר מי התהום ירקון‑תנינים. החשש היה שמי שפכים יחדרו למאגר ויגרמו לזיהום, ושהבנייה תפחית את חלחול מי הגשמים לאקוויפר (מאגר מים תת‑קרקעי). בנוסף הוקשה המעבר של חיות בר במסדרון האקולוגי בין אזורים שונים במדינה.

יישובי הכוכבים הם יישובים שנבנו בישראל בשנות ה־90 ליד הקו הירוק.
התוכנית התחילה עם רעיון להקים שבעה יישובים ולבסוף נבנו תשעה.
המטרה הייתה לבנות בתים לזוגות צעירים ולחבר יישובים בעורף הקו הירוק.
אנשים בתפקידים שונים רצו לתת פתרונות דיור מהירים בגלל עליית עולים.
שר הבינוי הראשון התנגד אבל אחר כך קיבל את התוכנית.
הממשלה אישרה ב־1990 תוכנית ליישובים לאורך ציר הגבעות. התוכנית תכננה כ־28,000 דירות בכמה יישובים.
העבודות החלו ב־1991. חלק מהיישובים הוקמו ובחלק שמות השתנו. כמה יישובים האוכלסו באמצע שנות ה־90.
דוגמאות ליישובים: אלעד, שוהם, חריש, בת חפר.
יש מי שאמרו שהתוכנית גרמה לפרבור. זה אומר בנייה מרוחקת על שטחים גדולים. זה הקשה על אנשים להגיע לעבודה ויצר פקקי תנועה.
החברה להגנת הטבע התנגדו. אמרו שהבנייה תפגע בשטחים ירוקים ובאתרים ישנים. גם חששו לפגוע במאגר המים התת‑קרקעי. אקוויפר (מאגר מים מתחת לאדמה) מספק מים לאזור, ופחדו שמי השפכים וירידת המים יזיקו לו.