יישר כוח

״יישר כוח״ היא ברכה שמביעה הכרת תודה והערכה על מאמץ או מעשה טוב.

הביטוי מופיע בתלמוד, ספר הלימוד המרכזי של היהדות, ומהמקום הזה הועתק לשפה היומיומית. לפי הסיפור התלמודי נאמר למשה: "יישר כוחך ששיברת", כלומר "תחזק ידך" או "המשך בכך". המילה "יישר" כאן היא ארמית, ושם היא משמעותה "יחזק" או "יהיה כוחך חזק". בארמית יש גם שורשים שמשמעותם כוח וחוזק.

יש שתי צורות נהוגות להגייה: הצורה המדויקת "יישר כוח" והצורה הלבבית-אשכנזית "שכוייח" (וגרסאות כמו "יישכויעך"). רבים מדברים משתמשים בשתי הצורות.

לא ברור בדיוק איך הביטוי עבר לארצות אשכנז ולמדינות אחרות. קיים גם ביטוי מקביל בספרדית-יהודית, "חזק וברוך", שהמקור שלו נבדל. המילה "אשריך" היא ביטוי עתיק יותר, שמקורו במקרא.

בעברית החדשה מופיעה הצורה העברית "יישר כוח" בכתבים של סופרים כמו ח.נ. ביאליק וש.י. עגנון, לצד צורות שנשמעות מהשפה המדוברת.

במקומות דתיים המברכים אומרים "יישר כוח" אחרי סיומי תפילה, לאחר ברכת כהנים או דרשה. גם בשיחה יומיומית משתמשים בביטוי כשמרוצים ממעשה של אדם. התשובה המקובלת ל"שכוייח" היא בדרך כלל "ברוך תהיה" (או צורות נשיות/רבות). ל"חזק וברוך" נהוג לענות "חזק ואמץ". ברכות קרובות מבחינת המשמעות הן "תזכה/תזכו למצוות" ו"אשריך". בסלנג מעונב נפוץ הביטוי "קבל ח"ח"", שמשמעותו "קבל חיזוק חיובי".

״יישר כוח״ היא ברכה שאומרים כדי להודות על עזרה או עבודה טובה.

הביטוי הגיע מהתלמוד, ספר יהודי עתיק. בארמית, שפה ישנה, "יישר" פירושו "יחזק".

יש אנשים שאומרים "יישר כוח". אחרים אומרים בפיובישא "שכוייח". שתי הצורות נפוצות.

אין בדיוק הסבר איך הביטוי התפתח בכל הקהילות. יש גם ביטוי דומה: "חזק וברוך".

אומרים זאת אחרי תפילה, אחרי דרשה או כשמישהו עשה טובה. תשובה נפוצה היא "ברוך תהיה". עוד משפטים דומים הם "תזכה למצוות" ו"אשריך". בסלנג אומרים "קבל ח"ח"" כדי לומר "קבל חיזוק".