ילקוט הרעים היה כתב-עת ספרותי שיצא לאור בין 1942 ל‑1946. יצאו ממנו ארבע חוברות לפני שהופסקו הפרסומים.
בכתב העת פורסמו לראשונה יצירות של מי שלימים כונו דור הפלמ"ח, כלומר סופרים ומשוררים שנוצרו סביב התנועה הזאת. חלקם היו ילידי הארץ וחלקם עלו בהיותם צעירים.
היוזמים והעורכים היו שלמה טנאי ומשה שמיר. בין הכותבים שהופיעו שם היו יגאל מוסינזון ודן בן־אמוץ, ועוד כותבים שהתחילו שם את הקריירה שלהם. הם פרסמו שירים, סיפורים ומסות ראשונות.
במאמר הפתיחה כתב משה שמיר כי הדור שלו חי בתוך רצף היסטורי, ושמערכת הערכים שלו מבוססת על החיים היומיומיים. הוא טען שהדור הזה ייצר בעיקר ספרות ריאליסטית, כלומר ספרות שמתארת את המציאות כפי שהיא.
חשיבותו של כתב העת היא שבה הוא שימש במה ראשונית ומקפצה לדור של יוצרים שהשפיעו על הספרות העברית החדשה.
בשנת 1992 יצאה בהוצאת מוסד ביאליק מהדורה שכללה את ארבע חוברות כתב העת.
ילקוט הרעים היה כתב-עת ספרותי. הוא יצא בין 1942 ל‑1946.
יצאו ארבע חוברות בלבד.
בכתב העת הופיעו שירים וסיפורים של צעירים מקבוצת שנקראה דור הפלמ"ח. אלה היו סופרים ומשוררים צעירים.
העורכים היו שלמה טנאי ומשה שמיר. שמיר כתב שהדור רוצה לתאר את החיים היומיומיים. הוא קרא לספרות הזאת ריאליסטית, ריאליסטית = שמספרת איך הדברים באמת.
בשנת 1992 יצאה מהדורה שאוגדת את כל החוברות.
תגובות גולשים