יעקב הורוביץ נולד ב-1 בפברואר 1901 בקאלוש שבגליציה המזרחית (כיום באוקראינה). במשפחתו היה קשר לעולם התעשייה והחינוך. בזמן מלחמת העולם הראשונה המשפחה נדדה לווינה, שם סיים גימנסיה (בית ספר תיכון) ולמד גרמנית היטב. הוא הצטרף לתנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר" (תנועה יהודית שפיתחה רעיונות על הציונות ועל העלייה לארץ).
ב-1919, בהיותו בן 18, עלה הורוביץ לארץ ישראל. הוא עבד בעבודות פיזיות קשות, כמו סלילת דרכים ושמירה, והשתלב בחיי החלוצים של אותה תקופה. אחרי תקופה חזר לווינה והמשיך את לימודיו באוניברסיטה שם עד 1924. חזר לארץ באותה שנה ותושב בה לצמיתות.
פעילותו הספרותית החלה בווינה ב-1924, עם הסיפור "סולייקה" שנדפס בקובץ העברי "פרט". בשנים שלאחר מכן פרסם סיפורים ומאמרים בכתבי עת כמו "הדים" ו"הפועל הצעיר". ב-1927 היה בין מייסדי חבורת הסופרים "כתובים". לאחר פילוגים ספרותיים הוא הצטרף לחבורות נוספות, בין היתר ל"טורים".
היותו שולט בגרמנית מהווה יתרון מבחינתו, כי הביא השפעות שונות לתרבות העברית. הוא גם השתתף בתיאטרון: תרגם מחזות שהועלו בלהקות שונות ואף שיחק בעצמו.
בעבודתו העיתונאית ערך הורוביץ במשך שנות ה-1940 עד 1962 את המוסף הספרותי של עיתון "הארץ". בתפקיד זה קיבל השפעה רבה על דור סופרים צעיר והציב קווים לעיצוב הספרות העברית של אותה תקופה. בעבר עבד גם בחברת ביטוח במשך כעשר שנים.
חיים אישיים: ב-1927 נישא למירה (מרים) לבית לוין, שחקנית, והם הורים לדנה כוגן, שבגרה להיות במאית ומפיקת טלוויזיה. לאחר גירושים נישא בשנה תש"א (1941) לאטשי לבית שטרן.
יעקב הורוביץ נפטר ב-10 בינואר 1975 בתל אביב והוא נקבר בבית העלמין קריית שאול. בשנת 1981 נטמנה לצידו אשתו אטשי. עיריית תל אביב התקינה לוחית זיכרון על ביתו ברחוב יצחק שדה 51 בתל אביב.
יעקב הורוביץ נולד ב-1901 בעיירה קאלוש. בזמן המלחמה המשפחה עברה לווינה. שם הוא סיים את בית הספר ולמד גרמנית.
בגיל 18 עלה לארץ ישראל. הוא עבד בסלילת דרכים ובהגנה. אחר כך חזר ללמוד בוינה עד 1924. אז חזר ארצה לצמיתות.
הוא כתב סיפורים והתחיל לפרסם ב-1924 סיפור בשם "סולייקה". הוא גם תרגם מחזות (תרגום זה אומר להעביר טקסט משפה לשפה). פעמים רבות פרסם במוספים עיתונאיים.
בין 1943 ל-1962 ערך את המוסף לספרות של עיתון "הארץ". בעבודה זו הוא עזר לסופרים צעירים.
הורוביץ תרגם והציג מחזות ושיחק בתיאטרון. ב-1927 נישא למירה לוין והיה להם בת, דנה. אחרי הגירושים נישא שוב לאטשי שטרן.
הוא נפטר ב-1975 ונקבר בבית הקברות קריית שאול. על ביתו בתל אביב הוצבה לוחית זיכרון.
