רבי יעקב משולם אורנשטיין (1775, 1839) היה רב ופוסק בולט, ושימש אב בית הדין של לבוב. הוא כונה "ישועות יעקב" על שם ספרו.
נולד בסטנוב שבאוקראינה בשם אביו מרדכי זאב, שהיה אחר כך רבה של לבוב. משפחתו החזיקה במשרת הרב בלבוב במשך דורות. כילד גדל בירוסלב, ושם נישא לשרה, בתו של צבי הירש וואהל. חותנו תמך בו כלכלית ואף פתח לו ישיבה ללימוד תורה.
כיהן כרב בז'ולקווה. אחרי מות חותנו התמנה לכהן כרב וראש ישיבה בלבוב, ובא לעיר ב־1805.
ב־1816 היה מעורב בעימות סביב חרם על מספר משכילים (אנשים שהתקרבו להשכלה מודרנית). הוא עצמו לא הטיל את החרם, אך הואשם שלא דיווח עליו. השלטונות קבעו שהוא אינו אויב להשכלה המודרנית, והוא נדרש לקרוא דרשה בגרמנית שבה נמסר כי לחרם אין תוקף.
אורנשטיין חיבר את הספר "ישועות יעקב" על השולחן ערוך. השולחן ערוך הוא ספר דינים יהודי מרכזי. הספר שלו כולל כרכים על ארבעה חלקים עיקריים של השולחן ערוך: אורח חיים (חוקי חיי היומיום), יורה דעה (דינים כמו כשרות וטומאה), אבן העזר (דיני משפחה), ועוד כרך שו"ת של שאלות ותשובות. בפירושו יש חלק קצר שמסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך שבו הוא מביא דעות קודמות ודן בהן. חיבור נוסף על חמשת חומשי תורה נדפס בורשה בתרע"ב.
בנו היחיד, מרדכי זאב, נבחר לאב"ד פרעמישלא. אחיו היה הרב משה יהושע העשיל, ואחייניו כללו את רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא.
רבי יעקב משולם אורנשטיין (1775, 1839) היה רב חשוב בעיר לבוב. קוראים לו גם "ישועות יעקב" על שם הספר שכתב.
נולד בעיירה סטנוב וגדל בירוסלב. התחתן עם שרה, ובעלה של משפחתה עזר לו לפתוח ישיבה. ישיבה היא בית ספר ללימוד תורה.
היה רב בז'ולקווה, ואז נעשה רב וראש ישיבה בלבוב.
בשנת 1816 הייתה בעיה סביב חרם על כמה אנשים שלמדו השכלה מודרנית. הוא לא הטיל את החרם. בסופו של דבר אמר בגרמנית שהחרם אינו תקף.
הוא כתב את הספר "ישועות יעקב" על השולחן ערוך. השולחן ערוך הוא הספר של חוקי היהדות. בספרו יש הסברים על חוקים לחיי היום־יום, חוקים על אוכל וחוקים על משפחה.
בנו, מרדכי זאב, היה אב בית דין בעיר פרעמישלא. היו לו גם אח ואחיינים שהיו רבנים.
תגובות גולשים