רבי יעקב קרנץ (כתב יידי: קראַנץ), המכונה המגיד מדובנא, (1741, 1804) היה דרשן ומדרשן יהודי נודע במאה ה‑18. המגיד, שפירושו דרשן או נואם דתי, התפרסם בעיקר בדרשותיו ביידיש, שבהן שילב משלים וסיפורים.
יעקב קרנץ נולד בז'טל, ליד וילנה. בגיל 18 נישא לאשה ממזריטש ועבר לגור בבית חותנו. שם ישב בבית־המדרש, לימד הלכה והעביר דרשות ביידיש לפני הציבור. חותנו איבד את רכושו, ואז קרנץ התפרנס בדוחק מתמיכות הקהילה. הוא עבר לז'ובקבה ואז לדובנא בחבל ווהלין, שם ישב כמעט 18 שנה. בסוף ימיו חי בזמשוץ בפולין, ונפטר שם.
הוא זכה להערכה גם מהגר"א (הגאון מווילנה), שהיה מבין גדוליו של דורו. המגיד לא הצטרף למאבקים נגד תנועת החסידות, ונפגש גם עם רבנים חסידיים כמו רבי מקוצק. אופיו בנאום היה ישיר ומצחיק; הוא נמנע מתיאורי גיהנום והפחדה. מסופר עליו משפט שנון לגבי אדם עשיר שנותן לעיוור ולנכה אבל לא לתלמיד חכם, כהדגמה לחדות דעתו.
המגיד נתקל גם במתחזים שהעמידו עצמם כמוהו. פעמים רבות שמר על שתיקה, ובמקרה שנאומם היה פגום הוא התעמת עימם ובחן אותם בשנינות.
בזמנו לא הוציא ספרים מסודרים, אך השאיר רשימות על מידות טובות ומשלים. כארבעים שנה לאחר הכתיבה מצא אברהם דב בער פלאם את המחברות בגניזה במזריטש. פלאם הקדיש את חייו להוציא את כתביו לאור. הספר הראשון שיצא הוא "קול יעקב", בהמשך יצאו עוד ספרים, ביניהם הגדה של פסח עם משלי המגיד.
בשנת 1886 הופיעה מהדורה של חלק ממשליו ללא אישור פלאם. פלאם פרסם מכתב מחאה, ובהסדר שנוצר שמו נזכר בכל ההוצאות הבאות. מהדורה מסודרת של משליו הופיעה מאוחר יותר על ידי אליעזר שטיינמן (1952). עוד ראיית עניין: אחד מצאצאיו, מארק קרנץ, כתב ספר באנגלית על התנהגות עסקית בהשראת משלי המגיד. עליית תנועת המוסר אחרי מותו סייעה להפצת כתבים אלה. לאחרונה פורסם גם ספר קומיקס המאוגד ממשליו, מאת גדי פולק.
המשלים שלו מדגימים רעיונות מוסריים פשוטים ובדחיפות. דוגמה אחת: איש ראה ילד ביער עם קשת. האיש שאל אם הילד הצליח לפגוע במרכז המטרה תמיד. הילד השיב: "קודם יריתי, אחר כך ציירתי את המטרה", כלומר מי שיוצר את היעד אחרי הפעולה מטשטש את הכישלון.
משל אחר: סוחר מקבל חבילה שלא שייכת לו. הוא אומר שזו לא חבילתו כי היא כבדה מדי. השליח משיב שאם החבילה גורמת למתן תנשף, הרי היא אינה שלו. המגיד השווה זאת לעבודה דתית: עבודת ה' צריכה להיות טבעית ונעימה. אם קיום המצוות גורם לסבל תמידי, זו אינה הדרך הנכונה.
רבי יעקב קרנץ נקרא גם המגיד מדובנא. המגיד הוא דרשן, אדם שמספר דרשות ולימודים. הוא נולד ב‑1741 ונפטר ב‑1804.
הוא נולד בעיירה ז'טל ליד וילנה. בגיל 18 נישא ועבר לגור עם חותנו. לימד והעביר דרשות ביידיש. כשהחותן איבד את רכושו, עבר לגור בעיירות שונות עד שהתיישב בדובנא. בסוף חייו היה בזמשוץ, שם הלך לעולמו.
הגר"א (הגאון מווילנה, רב גדול) העריך אותו. המגיד לא אהב להפחיד אנשים בדרשותיו. הוא סיפר משלים קצרים ומשעשעים. היו אנשים שניסו להעמיד פנים שהם הוא. הוא לעתים בדק אותם בסרקסטיות.
לא פרסם ספרים בחייו. אחרי מותו מצא אברהם דב בער פלאם מחברות עם משלים ורשימות. פלאם הוציא את הדברים לאור. בין הספרים יש הגדה של פסח עם משלים. בהמשך הוצאו מהדורות נוספות, ובשנים האחרונות יצא גם ספר קומיקס על משלי המגיד.
משל ראשון: ילד ביער ירה חץ. אחר כך צייר מטרה סביב החץ. המגיד רצה לומר שלפעמים אנשים ממציאים תירוצים אחרי מעשה.
משל שני: סוחר מקבל חבילה כבדה שאינה שלו. השליח אומר שאם החבילה מכבידה על הנושא, אז היא לא שלו. המגיד משווה זאת לכך שעבודת ה' צריכה להיות נעימה ואף מתאימה לאדם.
תגובות גולשים