רבי יצחק די ליאון היה רב ומקובל ספרדי. נולד בעיר לאון שבצפון ספרד. שימש כרבה של טולדו ונפטר שנים מעטות לפני גירוש ספרד כשהיה מעל שבעים.
היה תלמידו של רבי יצחק קנפנטון. עסק רבות בקבלה (תורת סוד, כלומר רעיונות מיסטיים על העולם) ובתורת הנסתר, ומיוחסים לו מעשי ניסים. זכה לכבוד מגדולי דורו: רבי יוסף קארו כינהו "רבינו הגדול" ומהר"י בן חביב כינהו "האר"י הגדול".
רבי דוד קונפורטי ייחס לו את כתיבת ספר בשם "מגילת אסתר" על תגובות להשגות הרמב"ן. רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) הוכיח שהזיהוי שגוי. המחבר האמיתי הוא חכם מאיטליה בשם יצחק ליאון אבן צור, מדור מאוחר יותר.
היה שותף לחוג מקובלים שממנו יצא "ספר המשיב", שביקר בצורה חדה עיסוק בפילוסופיה (רעיונות תבונתיים על העולם). יחד עם זאת, כבית-מדרש של קנפנטון למד גם לוגיקה (כללי חשיבה) לפי אריסטו, וטיפל בה ככלי לניתוח סוגיות תלמודיות והלכתיות.
נפטר ונקבר בטולדו. לפי רבי יוסף הכהן הרופא, קברו הוסתר יחד עם קברי רבנים אחרים, כנראה כדי להגן עליהם. בין תלמידיו המפורסמים: רבי אברהם סבע מחבר "צרור המור" ורבי שמואל סיריליו מחבר "כללי שמואל"; כמה מתלמידיו הגיעו לפאס ותיעדו חידושים ממנו. קיימות ידיעות כתובות עליו בכתב יד בספריית בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק (Ms. 5478).
רבי יצחק די ליאון היה רב חשוב מספרד. נולד בעיר ליאון. היה רב בעיר טולדו. נפטר לפני גירוש יהודי ספרד כשהיה מעל שבעים.
הוא למד אצל רבי יצחק קנפנטון. עסק בקבלה (קבלה היא תורת סוד). אנשים סיפרו שהוא עשה מעשים מיוחדים. רבי יוסף קארו כיבד אותו.
טעו פעם וייחסו לו ספר שהוא לא כתב. זה הובא לתיקון על ידי חכמים אחרים.
היה חלק מקבוצה שאמרה לא להתעמק בפילוסופיה (רעיונות גדולים על העולם). אבל הוא גם השתמש בלוגיקה (כללים של חשיבה) כדי ללמוד טוב יותר.
קברו היה בטולדו. לפי סיפור, קברו הוסתר כדי לשמור עליו. תלמידים חשובים שלו הם אברהם סבע ושמואל סיריליו. כמה מתלמידיו הלכו לפאס ושמרו רעיונות שלו בעותקים כתובים.
תגובות גולשים