ישמעאל בן פיאבי (גם מופיע בכתובים כבן פאבי או בן פיאכי) היה כהן גדול - כלומר ראש הכהנים בבית המקדש השני. שמו שויך לבית פיאבי, ושם זה, לפי חוקרים, הוא מצרי ומופיע בכתובות יהודיות מהמאה ה-1 לפנה"ס.
המשפחה הזו נתנה כהנים גדולים, והכהן הגדול הראשון מבית זה היה יהושע בן פיאבי, שמונה על ידי הורדוס בשנות ה‑20 לפנה"ס.
ישמעאל בן פאבי מוזכר במספר מקומות בתלמוד. הוא מופיע במשנה ובגמרא בדיונים שונים, למשל בדיון על החלפת הכהנים הגדולים בימי הבית השני. לפי דעה אחת שימש כהן גדול למשך תקופה יחסית ארוכה, כעשר שנים.
בתלמוד גם מוזכר הקשר לבריונות של חלק מבני משפחת הכהנים בסוף ימי הבית השני. מוזכרת גם כתונת יקרה שאמו הכינה לו.
עוד מסופר שישמעאל שרף פרה אדומה. פרה אדומה היא פרה ייחודית ששימשה לטהרת טמאים. לפי התוספתא הוא עשה שתי פרות: הראשונה נעשתה אחרי שקיעת השמש, לפי חומרות הצדוקים (כת דתית אז), והשנייה נעשתה ביום לפני שקיעת השמש, לפי שיטת חז"ל (הפרושים). הסיפור מדגיש שההלכה הלכה לפי דעת החכמים ולא לפי הצדוקים.
יוסף בן מתתיהו מזכיר שני כהנים גדולים בשם זה. הראשון מונה בידי הנציב ולריוס גראטוס (תקופת 26-15 לספירה) במקום חנן בן שת, אך הודח זמן קצר אחר כך. השני מונה על ידי המלך אגריפס השני, כנראה סביב שנת 59 לספירה.
בזמנו של השני נוצר מתיח בין הכהנים למושל ולאגריפס. אגריפס בנה אולם בארמונו שצפה על בית המקדש, והכהנים בנו חומה שחסמה את המראה. המושל פסטוס ואגריפס כעסו והורו להרוס את החומה. שליחים, בראשות ישמעאל וחלקיה שומר האוצר, נסעו לרומא לבקש סליחה מנירון. לפי המסופר, אשת הקיסר פופיאה לחץ לטובתם, שאר השליחים שוחררו, אך ישמעאל וחלקיה נשארו ברומא "החזיקה על-ידה כבני-תערובות". בעקבות שהותו ברומא, אגריפס מסר את הכהונה לגורם אחר.
מסופר שבתקופת המרד הגדול הוא נהרג בקיריני. לא ברור אם זה קרה בתחילת המרד או אחר החורבן.
על ישמעאל נאמרו אמירות מעורבות. רש"י פירש שהוא היה צדיק, אך אנשי ביתו היו אלימים. יש הסבר שמבחינות טובות מיוחסות לישמעאל הראשון והביקורת לישמעאל השני. יש שהקשרו את מותו במסורת על עשרת הרוגי המלכות.
לביטוי זה ניתנו פירושים שונים. רש"י כתב שהכוונה שהיא הייתה תקופה של כבוד וכוח, וכי מנהגיו השפיעו על כהנים רבים שסעדו אצלו. הסבר אחר טוען שהוא היה אחרון הכהנים הגדולים שכיהנו תקופה משמעותית.
המהרש"א זיהה את ישמעאל בן פיאבי עם רבי ישמעאל בן קמחית המוזכר בתלמוד. לפי ההסבר, "קמחית" היה שם אמו ו"פיאבי" שם אביו. מסופר שבמלאכת חפינת הקטורת ביום הכיפורים היו לו ידיים גדולות, ושאחיו החליפו אותו בתפקיד כשהוא נטמא.
ישמעאל בן פיאבי היה כהן גדול. כהן גדול = מנהיג הכהנים בבית המקדש.
הוא שייך לבית פיאבי. השם הזה הגיע ממצרים.
תלמוד = ספר הלימוד הישן, מזכיר אותו במספר סיפורים. כתוב שהוא עשה פרה אדומה. פרה אדומה = פרה מיוחדת לעזור לאנשים להיות טהורים.
תוספתא אומר שאולי עשה שתי פרות: אחת אחרי שקיעת השמש לפי דרך אחת, ואז עשה שנייה ביום לפי דרך אחרת.
היסטוריון בשם יוסף בן מתתיהו כותב על שני כהנים גדולים עם השם הזה. אחד מונה בידי הנציב ולריוס גראטוס. השני מונה על ידי המלך אגריפס.
פעם היו מריבות על מבנה שנבנה ליד המקדש. שלחו שליחים לרומא, וישמעאל הגיע לשם ונשאר ברומא זמן מה.
המסופר הוא שבתקופת המרד הגדול ישמעאל נהרג בקיריני. אי אפשר לדעת בדיוק מתי זה קרה.
יש מי שחושב שהוא אותו רבי ישמעאל שנקרא בן קמחית. שם האם היה קמחית. אומרים שידיו היו גדולות לעבודה ביום הכיפורים.
תגובות גולשים