ישראל ישעיהו-שרעבי

ישראל ישעיהו-שרעבי (נולד ב-20 באפריל 1908 או 1911, נפטר ב-20 ביוני 1979) היה פוליטיקאי ישראלי, יושב ראש הכנסת השביעית והשמינית ושר הדואר.

נולד בכפר א-סדהה בקרבת אדן ותימן. אמו הייתה ממשפחת סוחרים; אביו היה אורג. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לצנעא, בירת תימן, כדי שילמד בישיבות. ישיבה היא בית ספר תורני. שם קיבל חינוך מסורתי ולמד אצל רבנים מקומיים. לפרנסתו עסק באריגה, ועבד גם בבית מלאכה שניהל האמאם של תימן. האמאם היה שליט מקומי.
היה מעורב בפעילות ציבורית כבר מיום צעיר. בעקבות עבודה עבור האמאם הוביל הפגנה ונעצר למשך כמה ימים. בתחילת פעילותו הציונית סייע להברחת יתומים מתימן לאדן ב-1929, ומשם עלה לארץ. בארץ עבד בחקלאות ובמלאכה והשתתף בבניית שכונות ב'ראשון לציון' ובחולון ובמושבים.
ב-1930, 1936 פעל בעזרה לעולי תימן: שימש מזכיר אגודת "עזרת אחים", ניהל את המחלקה ליוצאי תימן בהסתדרות וייסד ב-1935 את "תנועת העובדים התימניים". פרסם מאמרים רבים בעיתונות ואף התפרסם ככותב. ב-1935 נשא לאישה את רינה.

קיבל מושב בכנסת לאחר מספר תחלופים ברשימת מפא"י, וכיהן בכנסת 26 שנים רצופות (משנות החמישים עד 1977). במשך השנים שימש סגן יושב ראש (1955, 1967), יושב ראש ועדת הכנסת (1952) וחבר בוועדות מרכזיות כמו חוק ומשפט, חוץ וביטחון וחינוך.
הוא קידם חוקים בולטים, ביניהם חוק האיסור על גידול חזיר וחוק המוסדות הדתיים שנגע להקמת מועצות דתיות ולבחירות למועצת הרבנות.
ב-2 בינואר 1967 מונה לשר הדואר בממשלת לוי אשכול. לאחר הבחירות הבאות לא שוחזר בתפקיד בממשלה החדשה. ב-1971, 1972 שימש מזכ"ל מפלגת העבודה.
בשנים 1972, 1977 נבחר ליושב ראש הכנסת, לאחר פטירתו של ראובן ברקת. הוא היה ראש הכנסת הראשון שאינו ממוצא אשכנזי.

השתתף בארגונים חברתיים כמו רוטרי ובני ברית. יזם והפיק אירועים לאומיים ובינלאומיים שעסקו בתנ"ך ובמורשת יהדות תימן. פעל גם לקירוב עם יהדות התפוצות.

היה בעל עברית מלוטשת וזכה לדוקטור לשם כבוד. פרסם מאמרים בעיתונות רבות וכתב ספרים על יהדות תימן, כולל "מתימן לציון" ו"שבות תימן". ערך קובצי מאמרים וחוברות, ואסף כתבי יד עתיקים ותיעודים מהווי התימנים.

נפטר ב-20 ביוני 1979. הובא לקבורה בהר הרצל. הותיר את אשתו רינה, בתו נעמה ושני בנים. בכמה ערים נקראו רחובות על שמו.

ישראל ישעיהו-שרעבי (1908 או 1911, 1979) היה איש ציבור בישראל. הוא היה יושב ראש הכנסת ושר הדואר.

נולד בכפר קרוב לאדן בתימן. כשהיה קטן עבר עם משפחתו לצנעא, עיר גדולה בתימן. שם למד בישיבה. ישיבה היא בית ספר לתורה.
הוא עבד כאריג ועזר למשפחה. נעצר כמה ימים אחרי שחלק בפגנה נגד השלטון.
בשנות ה-20 הגיע לאדן ועבר לארץ ישראל. בארץ עבד בחקלאות ועזר לבנות שכונות ולעזור לעולים מתימן.
בשנות ה-30 ארגן עזרה לעולים וייסד תנועה לשיפור מעמד העובדים התימנים.

היה חבר כנסת במשך הרבה שנים. כיהן כסגן יושב ראש וכיושב ראש הכנסת. ב-1967 מונה לשר הדואר. הוא קידם חוקים שקשורים לדת ולחיים הציבוריים.

הפיק אירועים על התנ"ך ועל מורשת יהדות תימן. פרסם ספרים ומאמרים על החיים בתימן ועל העלייה לארץ.

נפטר ב-20 ביוני 1979 ונקבר בהר הרצל. יש משפחה שהוא השאיר אחריו ושמות של רחובות על שמו.