יתרו


יתרו הוא דמות בתנ"ך.
הוא היה כהן מדיין, משרת דתי במדיין.
הוא אביה של צפורה, אשת משה.
בכמה סיפורים קוראים לו בשמות שונים.


כשהמונים שלחו לים, משה הגיע למדיין ושם פגש את בנותיו של יתרו.
יתרו עזר למשה ולפעמים היה איתם בהר סיני.
הוא ראה שמשה עובד לבד בתפקיד השופט.
יתרו הציע למנות מנהיגים בשכבות כדי שעבודה תהיה קלה יותר.
משה קיבל את העצה.


במדרש כתבו שליתרו היו כמה שמות.
חז"ל העריצו אותו כי הכיר בבסוף באלוהי ישראל.


הטקסטים קושרים את יתרו לשמות חובב ורעואל.
יש בלבול מי מי ומהו הקשר המדויק.


הדרוזים מזהים את יתרו עם הנביא שועיב.
הם רואים בו אדם חכם ונביא.
הדרוזים חוגגים את חג הנביא שועייב ומבקרים בקבר שמזוהה עמו ליד טבריה.


בקוראן יש נביא בשם שועייב.
הוא קרא לאמונה באל אחד ולצדק.
האנשים במדיין לא הקשיבו לו.
בסוף שועייב ותומכיו ניצלו, וחלק מעמם הושמד.


חוקרים משערים שיהיה קשר בין יתרו לבין קבוצה מבית המדיין.
יתכן שהוא העביר לישראל רעיונות על האל יהוה.