יִתְרוֹ (נקרא גם יתר, חובב ורעואל לפי מסורות שונות) הוא דמות מקראית.
הוא כהן מדיין, משרת דתי מקבוצת המדיינים, ואביה של צפורה, אשת משה.
בכמה מקורות קוראים לו גם רעואל, ויש ויכוח מי מהם אב ומי בן.
לפי ספר שמות, משה פגש את בנות יתרו כשהמלט ממצרים ושהה בביתו.
יתרו התקבל על ידי העם בעת עלייתם להר סיני.
הוא ראה שמשה עובד קשה כשופט יחיד והציע לבנות מערכת שיפוט היררכית:
שֻּרָי אלפים, שֻּרָי מאות, שֻּרָי חמישים ושֻּרָי עשרות, מנהיגים בכל רמה.
לאחר שנתן את העצה חזר יתרו לארצו, לפי חלק מהפרשנויות המדרשיות הצטרף אחר כך לעם.
במדרש כתוב שליתרו היו כמה שמות.
חז"ל משבחים אותו כי הכיר בסופו של דבר באלהי ישראל.
יש גם פרשנים שמבקרים את כוונותיו וטוענים שהיה לו אינטרס חברתי.
הטקסט המקראי מציג כמה שמות וזיקות משפחתיות.
הסיבה לשמות הרבים לא ברורה והייתה נושא מחלוקת בין הפרשנים.
במסורת הדרוזית מזוהים יתרו ושועייב (בערבית: شعيب) כאותה דמות.
הדרוזים רואים בו נביא ומייסד רוחני חשוב.
הם מקשרים אותו למשה ולתורות שקרובות ליהדות.
הדרוזים חוגגים את חג הנביא שועייב וכל שנה מקיימים עלייה לקבר שמזוהה אצלהם בכפר חיטים בסמוך לטבריה.
בקוראן מופיע דמות בשם שועייב, שמזהים אותו עם יתרו.
שועייב מופיע שם כמה פעמים ונחשב לנביא שקרא להאמין באל אחד ולצדק חברתי.
הקוראן מספר שהמדיינים לא הקשיבו לנביא, ושחלקם הושמדו בעוד שועייב ותומכיו ניצלו.
בחקר המקרא נפוצה ההשערה המדיינית-קינית.
היא מציעה שיתרו מייצג קבוצה אתנית או דתית שהביאה את רעיון האל יהוה לישראל.
בהשערה זו נראה יתרו ככהן של יהוה, שאולי השפיע על עבודת ה' אצל משה.
יתרו הוא דמות בתנ"ך.
הוא היה כהן מדיין, משרת דתי במדיין.
הוא אביה של צפורה, אשת משה.
בכמה סיפורים קוראים לו בשמות שונים.
כשהמונים שלחו לים, משה הגיע למדיין ושם פגש את בנותיו של יתרו.
יתרו עזר למשה ולפעמים היה איתם בהר סיני.
הוא ראה שמשה עובד לבד בתפקיד השופט.
יתרו הציע למנות מנהיגים בשכבות כדי שעבודה תהיה קלה יותר.
משה קיבל את העצה.
במדרש כתבו שליתרו היו כמה שמות.
חז"ל העריצו אותו כי הכיר בבסוף באלוהי ישראל.
הטקסטים קושרים את יתרו לשמות חובב ורעואל.
יש בלבול מי מי ומהו הקשר המדויק.
הדרוזים מזהים את יתרו עם הנביא שועיב.
הם רואים בו אדם חכם ונביא.
הדרוזים חוגגים את חג הנביא שועייב ומבקרים בקבר שמזוהה עמו ליד טבריה.
בקוראן יש נביא בשם שועייב.
הוא קרא לאמונה באל אחד ולצדק.
האנשים במדיין לא הקשיבו לו.
בסוף שועייב ותומכיו ניצלו, וחלק מעמם הושמד.
חוקרים משערים שיהיה קשר בין יתרו לבין קבוצה מבית המדיין.
יתכן שהוא העביר לישראל רעיונות על האל יהוה.