כוח המתנדבים מאלסטר (UVF) הוא קבוצה לויאליסטית מיליטנטית בצפון אירלנד. הארגון הנוכחי נוסד ב-1966 ונקרא על שם קבוצת מיליציה משנת 1912, אך אין קשר ארגוני בין השתיים. ה-UVF סווג כארגון מחוץ לחוק וכארגון טרור בבריטניה ובארצות הברית.
לויאליסטים, אנשים שתומכים בהשארת הקשרים הפוליטיים עם בריטניה, נתמכים ברובם על ידי פרוטסטנטים. חלק מהלויאליסטים פעלו כמיליציה ושימושם באלימות הוביל לסיווגם כקיצוניים.
הכוח המקורי מ-1912 היה מיליציה יוניוניסטית שהתנגדה לשלטון עצמי אירי. רבים מאנשיה לחמו בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. בתקופת המאבק לעצמאות (1919, 1921) חלקים מהכוח ביצעו תקיפות נגד קתולים ולאומנים. רבים מהם הצטרפו אחר כך לכוחות משטרה מיוחדים באזור.
לפי אוניברסיטת אלסטר, ה-UVF אחראי להרוגים רבים בתקופת "הצרות": ההערכה היא כ-426 הרוגים בין 1969 ל-2001.
הגל החדש של ה-UVF החל באמצע שנות השישים, במטרה להילחם ב-IRA (ארגון רפובליקני שפעל לאיחוד אירלנד). בהצהרתו מ-21 במאי 1966 הקבוצה הכריזה מלחמה על ה-IRA. כבר ביוני 1966 בוצעה התנקשות שנכפתה על ידי ה-UVF, ומנהיגם הראשון, אוגוסטוס "גוסטי" ספנסי, נעצר ונידון למאסר.
ה-UVF ביצע פיצוצים והתקפות ב-1969 כדי להאשים את ה-IRA ולחבל ברפורמות פוליטיות. בתקופת "הצרות", שם למאבק אלים ארוך בצפון אירלנד, החל ה-UVF בקמפיין של תקיפות נגד אזרחים קתולים, בטענה לתגובה לפעולות ה-IRA הזמני (PIRA). נוצר מעגל של נקמה ואלימות בין ה-UVF לארגוני רפובליקנים.
בתחילת שנות השבעים האלימות הסלימה. בין האירועים הבולטים: פיצוץ בבר מק'גורק ב-1971, שבו נהרגו 15 אזרחים, ופיגועי מכוניות התופת בדבלין ובמונאגהן ב-1974, שבהם נהרגו כ-33 אנשים ופוצצו אזרחים רבים. מקרים אלה נחשבים לחלק מהאירועים הקשים של התקופה.
היו גם מעורבות חשודה של חברים מגדוד ההגנה של אלסטר (UDR), יחידה צבאית בריטית מקומית, בעזרה לכתרים לויאליסטים. ה-UVF הוצא מחוץ לחוק ב-1966; האיסור הוסר ב-1974 בניסיון לשלבם בפוליטיקה, אך הארגון חזר לפעול וצו ההחרמה הושם מחדש ב-1975. לאחר מעצרים רבים הוטלו עונשים כבדים על פעילים.
בשנות השמונים כוח ה-UVF פחת חלקית עקב מודיעים שפגעו במנהיגים. ב-1986 נוסדה קבוצת "התנגדות אלסטר" על ידי מנהיגים יוניוניסטים, והיא סייעה לייבוא נשק שאותו חלקו קבוצות לויאליסטיות שונות. הנשק הזה שימש בהסלמות ובפיגועים שפגעו בעיקר באזרחים קתולים.
בשנת 1990 הצטרף ה-UVF לפיקוד לויאליסטי משולב (ארגון-על של קבוצות מיליטנטיות), צעד שהצביע על נכונות לחפש פתרון מדיני. עם זאת, בטרם הפסקות האש נמשכו התקפות קשות. חלקים במערכת לא קיבלו את הפסקת האש והקימו ארגונים נפרדים, כמו LVF, ושיאו של הקונפליקט בין צוותים אלה נמשך עד תחילת המאה ה-21.
ב-2005 הממשלה הפסיקה להכיר בהפסקת האש של ה-UVF בעקבות מהומות אלים. דיווחים ב-2006 דיברו על כוונה של ה-UVF "להקפיא" נשק ולשקול התפרקות מנשק. ב-3 במאי 2007 הכריז ה-UVF כי יהפוך לארגון "לא-צבאי, מאוזרח", אך ציין שישמור על כלי נשקו תחת שליטה.
קשה למדוד את תמיכת הציבור, אך בתחילת שנות השבעים העריכו שיש ב-UVF מעל אלף חברים. דו"ח הוועדה לניטור ב-2004 העריך כי מספר החברים הפעילים עומד על "כמה מאות", בעיקר באזור בלאפסט. הנשק שברשותם הצטמצם, וכלל בעיקר נשק קל וחומרי נפץ.
כוח המתנדבים מאלסטר (UVF) היא קבוצה פרו‑בריטית בצפון אירלנד. לויאליסטים, אנשים שרוצים להישאר חלק מבריטניה, היו חברים בקבוצה. הקבוצה נוסדה בגלגולה הנוכחי ב-1966.
הם הוכרזו כארגון לא חוקי ומסווגים כארגון טרור. טרור, שימוש באלימות כדי להפחיד ולהשפיע פוליטית. בזמן תקופה קשה שנקראה "הצרות" הייתה שם הרבה אלימות בין צדדים שונים.
במה שנות ה-70 הקבוצה ביצעה פיגועים קשים, כולל פיצוץ ב-1971 שבו נהרגו אנשים, ופיגועים בדבלין ב-1974 עם אבדות רבות. אנשים רבים נפגעו, וחלק מהמעשים גרמו לכאב עמוק בקהילות.
ב-1990 הם הצטרפו לארגון גדול של קבוצות לויאליסטיות. ב-2007 הכריזו שהם יהפכו לארגון אזרחי ולא צבאי, אך שמרו על הנשק שלהם בשליטה.
לפי הערכות, בשיאם היו להם אלפים או מאות חברים, וכיום יש להם פחות נשק ופעילים.
