קווי השלום הם סדרת מחסומי הפרדה המפרידים בין שכונות פרוטסטנטיות וקתוליות בבלפסט. מטרתם היא להקטין את האלימות בין הקבוצות ולהגן על התושבים. אורך המחסומים נע בין כמה מאות מטרים ועד כחמישה קילומטרים.
המחסומים בנויים מקירות ברזל, לבנים ופלדה. הם יכולים להגיע לגובה של עד כשמונה מטרים, עם רשתות מתכת בראשם. בחומות יש שערים שמאופשרים על ידי המשטרה, פתוחים ביום וסגורים בלילה.
המחסומים הראשונים הוצבו כספטמבר 1969 כגדרות תיל, אחרי פריצת ה"הצרות". "הצרות" היא השם לקרבות ולמתח הפוליטי ששררו בצפון אירלנד בין קהילות נוצריות שונות במשך שנים. תחילה התוו אלה צעד זמני, אך לאחר מכן הוחלפו גדרות התיל בקירות לבנים.
בעייתיות של ההפרדה עלתה במהלך השנים. ב-1988 הוצעה הסרת חלק מהקווים כדי להקים פארק, אבל שני הצדדים חששו מהתקפות. מספר המחסומים גדל: כ-18 בתחילת שנות התשעים, כ-40 ב-2004 וכ-97 ב-2017. למרות הסכמי שלום, ב-2008 הוקם מחסום חדש וחלק מהתושבים התנגדו להסרת החומות.
מאז הפסקת האש של ה-IRA ב-1994 הוצעו סיורים תיירותיים בקווים. ב-2013 הכריזה רשות צפון אירלנד על כוונה להסיר את כל החומות עד 2023, אך עד 2021 הוסרו מעט בלבד ומספר המחסומים עמד על כ-60.
קווי השלום הם חומות ומחסומים בעיר בלפסט. הם מפרידים בין שכונות של פרוטסטנטים (סוג של נוצרים) וקתולים (סוג אחר של נוצרים). מטרתם היא לשמור על אנשים ולהפחית קטטות.
המחסומים עשויים ברזל, לבנים ופלדה. הם גבוהים ולעיתים יש רשתות בחלק העליון. יש שערים שפתוחים ביום וסגורים בלילה.
הראשונים הוצבו ב-1969 כגדרות תיל. זה קרה אחרי תקופה ארוכה של מחלוקות בשם "הצרות". בהמשך חלק מהגדרות הוחלפו בקירות גבוהים.
מספר החומות גדל עם השנים וכמעט הגיע למאה ב-2017. מאז היו ניסיונות להסיר את החומות. ב-2013 הוחלט לנסות להוריד את כולן עד 2023, אבל עד 2021 נותרו עדיין כ-60.
מאז 1994 יש גם סיורי תיירים שמבקרים בקווים ומראים את ההיסטוריה.
תגובות גולשים