כיירון (Χείρων; 2060 כיירון; באנגלית: 2060 Chiron) הוא גוף קטן במערכת השמש שמסתובב בין שבתאי לאוראנוס. התגלה ב-1977 על ידי צ'ארלס ט. קוואל והיה הראשון שסווג כקנטאור, קבוצת גופים עם מסלולים בין כוכבי הלכת החיצוניים. בתחילה קוטלג כאסטרואיד, אך בעתיד התגלו בו התנהגויות של שביט, ולכן הוא מקוטלג גם כשביט בשם 95P/כיירון. שמו מגיע מקנטאור במיתולוגיה היוונית. אין לבלבל אותו עם כארון, ירחו של פלוטו.
המסלול של כיירון אקסצנטרי מאוד, כלומר אליפטי וארוך. הפריהליון שלו (הנקודה הקרובה לשמש) נמצא באזור מסלול שבתאי, והאפהליון (הנקודה הרחוקה) באזור מסלול אוראנוס. במסלולו הוא חוצה את מסלול שבתאי אך לא את זה של אוראנוס. בקיצור, המסלולים של הקנטאורים לא יציבים: הם מתקרבים ומתנתקים מהענקי גז, ועלולים להיפלט החוצה או להיתפס על ידם. חישובים מראים שקרוב לשנת 1664 לפני הספירה הוא עבר במרחק של כ-16 מיליון קילומטרים משבתאי. מקובל שכיירון כנראה הגיע מחגורת קויפר.
בשנת 1988 נצפתה בו עלייה בבהירות של בערך מידה אחת, מה שמאופיין בהתפרצויות שביטים. בשנת 1989 התגלה גם זנב כירובי (זנב שביט). זה עזר להסביר מדוע לפני כן לא זוהתה פעילות שביטית. במובן רשמי כיירון מוגדר גם כאסטרואיד וגם ככוכב שביט.
מדידות שונות של גודלו נעות: הסתתרות כוכבית מ-1993 הצביעה על קוטר של כ-180 ק"מ; מדידות מטלסקופ שפיצר (2007) והרשל (2011) הצביעו על קוטר של 218±20 ק"מ. לכן קשה לקבוע את גודלו המדויק, בין השאר בגלל אי-ודאות בהירות הגרעין. מאז גילויו נמצאו קנטאורים נוספים; רובם סווגו כאסטרואידים אך מחפשים בהם פעילות שביטית. נכון למרץ 2006, הגוף היחיד נוסף מסדרת הקנטאורים שנרשם גם כשביט הוא 60558 אקלוס (174P/אקלוס).
כיירון הוא גוף קטן בחלל. שמו הרשמי הוא 2060 כיירון. הוא נע בין שבתאי לאוראנוס. הוא התגלה ב-1977 על ידי צ'ארלס ט. קוואל.
כיירון הוא קנטאור. קנטאור זה שם לגופים שמסתובבים בין הפלנטות החיצוניות. לפעמים כיירון נקרא אסטרואיד. לפעמים הוא נקרא שביט. כשנאמר שביט, קוראים לו 95P/כיירון. השם כיירון הגיע ממיתולוגיה יוונית. הוא לא אותו דבר כמו כארון, הירח של פלוטו.
המסלול של כיירון אליפטי מאוד. זה אומר שהוא מתרחק ומתקרב לשמש. כשהוא קרוב לשמש הוא באזור שבתאי. כשהוא רחוק הוא באזור אוראנוס. מסלולים כאלה לא יציבים. הם יכולים להשתנות בגלל משיכה של כוכבי הלכת הגדולים.
בשנת 1988 כיירון הראה קפיצה בבהירות. משמעות הדבר היא שהוא זוהר פתאום יותר. בשנת 1989 ראו לו זנב, כמו לשביט. זה הראה שהוא מתנהג לפעמים כמו שביט. מדידות שונות אומדות את הקוטרו בכ-180 עד 218 קילומטרים. זה גדול מאוד ביחס לגופים קטנים אחרים. נכון ל-2006 נמצאה עוד דוגמה אחת של קנטאור שהתנהג כשביט, והיא אקלוס (174P).
תגובות גולשים