כיכר שארל דה גול (בצרפתית: place Charles-de-Gaulle), שנקראה קודם כיכר האטואל (Place de l'Étoile), נמצאת בפריז בגבולות הרבעים השמיני, השישה־עשר והשבעה־עשר. שמה שונה רשמית לכיכר שארל דה גול אחרי מותו של שארל דה גול ב-13 בנובמבר 1970. הכיכר עומדת במרכז ה'ציר ההיסטורי' של פריז (Axe historique), ובמרכזה עומד שער הניצחון, אנדרטה גדולה ומפורסמת.
השם המקורי של המקום היה butte de Chaillot. בניית הכיכר, שנעשתה במקביל לסלילת שאנז־אליזה, הושלמה בשנת 1777. השם "אטואל" (Étoile, כוכב) מציין מפגש של רחובות שנראה כמו קרניים של כוכב.
בשנת 1787 הוקם סביב המקום "קיר האיכרים" (mur des Fermiers généraux) ומעליו שער ניי (Neuilly), לפי תכנון האדריכל קלוד‑ניקולא לדו. השער שימש בין השאר לגביית מיסי כניסה לעיר. שער הניצחון עצמו הושלם בשנת 1836, בתקופת מלכותו של לואי פיליפ.
במהלך התקופה שלאחר מכן שונתה הכיכר כחלק משינויים גדולים בפריז. האדריכל ז'אק היטורף עיצב את המרחב מחדש במסגרת עבודות הברון אוסמן, שהחל לארגן את העיר מאז 1853. ב-13 באוגוסט 1854 הופקעו חלק מהשטחים סביב השער כדי לבנות בתים שעימם היום מזוהים חזיתות עמודים אחידות וחצרות פנימיות עם גנים שפונים אל הכיכר.
לכיכר מתכנסות שתים־עשרה שדרות. מן הבולטות אפשר לציין את שאנז‑אליזה (Avenue des Champs‑Élysées), Avenue de la Grande‑Armée, Avenue Foch, Avenue Victor Hugo, Avenue Kléber ו‑Avenue de Wagram. רבות מהשדרות שונו שמותיהן במהלך ההיסטוריה, בעיקר בתקופות הקיסרות והרפובליקה.
כיכר שארל דה גול נמצאת בפריז. פעם קראו לה כיכר האטואל. כיכר = מקום פתוח שבו נפגשים רחובות. במרכז הכיכר עומד שער הניצחון. שער הניצחון = אנדרטה גדולה במרכז.
הכיכר נבנתה כשהשאנז‑אליזה נבנתה, והעבודה הושלמה ב‑1777. השם "אטואל" (כוכב) הגיע מהצורה שבה הרחובות נפגשים, כמו קרניים. בשנת 1836 הושלם שער הניצחון. מאמצע המאה ה־19 שינו את מראה הכיכר ובנו בתי מגורים עם עמודים וגנים שפונים אליה.
אל הכיכר מגיעות 12 שדרות (רחובות רחבים). כמה מהן מוכרות מאוד: שאנז‑אליזה, Avenue Foch ו‑Avenue Victor Hugo.
תגובות גולשים