כלאיים

איסור כלאיים הוא איסור לערב יחד מינים שונים. המובן כולל גם צמחים משולבים בזריעה או בהַרכָּבָה (כגון השתלת ענף), וגם בעלי חיים ברבעה או בשימוש משותף (כגון חיבור לשתיים יחד). יש שישה איסורים עיקריים: כלאי זרעים, כלאי אילן, כלאי הכרם, כלאי בהמה, איסור לחרוש בשור ובחמור יחד, ואיסור לבישת שעטנז (בגד מצמר ופשתן). על העבירות האלו מוטל עונש של מלקות.

האיסורים מופיעים בתורה בעיקר בפרשת "קדושים" ובפרשת "כי תצא". הפסוקים מזכירים את כלאי בהמה, כלאי זרעים, כלאי אילן, כלאי הכרם ועבודה עם שני בעלי חיים. חז"ל מפרשים חלק מהפסוקים כהוראה כללית לכל שני מיני בעלי חיים.

הסברים שונים ניתנו לאיסור. רש"י ראה אותו כמצווה בצד עצמה. הרמב"ן אמר שהאיסור נועד למנוע מאדם ליצור שילובים חדשים במקום להשאיר את הבריאה כפי שהיא. המהר"ל מפרש שהאיסור מבדיל בין 'יצירה חדשה' לאפשרות לשפר דבר קיימא. הרמב"ם קישר חלק מהאיסורים לפרקטיקות פולחן אליליות שהיו נהוגות בעבר. יש גם הסבר מסתורי (קבלי) שאומר שכל צמח יש לו סדר טבעי, והערבוב מخل בסדר זה.

זה איסור לזרוע במקום אחד שני מיני זרעים ראויים לאכילה. הדינים תלויים בגודל השדה ובמינים המעורבים. לעתים הפרדה קטנה מספיקה; במקרים בהם התערבות הזרעים קטנה מאוד (פחות מחלק מסוים), מותר לזרוע. דין זה נוהג במיוחד בארץ ישראל.

איסור על הרכבת ייחור של עץ על גזע של מין אחר (גְרָפְטינג, העברת ענף). מותר לעיתים להרכיב על גזע מאותה משפחה. אם ייחור כבר הושתל, מותר להשתמש בעץ שנוצר. יש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר לזרוע יחד זרעי אילנות שונים.

אסור לזרוע זרעים ליד גפן או בכרם. מרחקים והאם יש גדר קובעים את הדין. אם הזרעים מושתלים ללא הפרדה נחשבים אסורים ועלולים להישרף, אך גדר מפרידה מייתרת את האיסור. בארץ ישראל האיסור דאורייתא; בחוץ לארץ הוא מדרבנן (חוק חזקות של חכמים).

איסור להשריש או להרבע בין שני מיני בעלי חיים שונים. פרד (תוצר של חמור וסוסה) הוא דוגמה. התורה לא אסרה להשתמש בעובר שנולד מהרבעה, וכללים לגבי מינים קרובים נפסקו אחרת.

אסור להוביל או לעבד עם שני בעלי חיים ממינים שונים כשהם קשורים יחדיו.

אסור ללבוש בגד משולב מצמר ופשתן (שעטנז). יש תוספות הלכתיות: למשל חוטי ציצית ושמישת אבנט הכהן הגדול ניתנו היתריים במצבים מסוימים.

הבחנה בין מינים בהלכה נקבעת לפי דמיון חיצוני וכללים מסורתיים, ולא תמיד לפי המיון המדעי. סוגיית הדרוג וההבחנה בין מינים נדונה לאורך הדורות בהלכה.

כלאיים זה איסור לערב בין מינים שונים. מין = סוג של צמח או חיה.

התורה מצווה לא לערב מינים. חכמים הסבירו את הפסוקים.

יש שישה איסורים חשובים:
- כלאי זרעים: לא לשתול שני סוגי זרעים במקום אחד.
- כלאי אילן: לא לשתול ענף של עץ על עץ אחר (הרכבה).
- כלאי הכרם: לא לשים זרעים בקרבת גפנים בלי הפרדה.
- כלאי בהמה: לא להרבע שני מיני חיות שונים.
- לא לחרוש עם שני בעלי חיים שונים קשורים יחד.
- שעטנז: לא ללבוש בגד שעשוי צמר יחד עם פשתן. (שעטנז = צמר + פשתן)

דוגמה: פרד נוצר מחמור וסוסה. זה תוצאה של ערבוב חיות.

יש הסברים שונים למה זה אסור. חלק אומרים שזה צו אלוהים. אחרים אומרים שזה כדי לשמור על הסדר בטבע.

חוקים אלה מחמירים בארץ ישראל. לפעמים מותר להשתמש בפרי שנוצר אחרי הערבוב. החלוקה למינים נעשית לפי איך הם נראים ולא תמיד לפי המדע.