כלורמפניקול

כלורמפניקול היא אנטיביוטיקה בקטריוסטטית. זה אומר שהיא מעכבת את גדילתם של חיידקים ולא הורגת אותם מיד.

בישראל היא מוכרת בשמות מסחריים כמו סינטומיצין, תרוצידין ותריאולון. התרופה התגלתה במקור בחיידק Streptomyces venezuelae ובהופיעה לראשונה בשימוש קליני ב-1949. היא הייתה גם האנטיביוטיקה הראשונה שיוצרה באופן סינתטי בקנה מידה גדול.

כלורמפניקול משפיעה על הריבוזום של החיידק. הריבוזום הוא המערכת בתא שמרכיבה חלבונים. התרכובת נקשרת לתת-יחידה 50S של הריבוזום ומעכבת את האנזים פפטידיל-טרנספראז, שאחראי ליצירת הקשר הפפטידי בין חומצות אמינו. בכך נפגעת היכולת של החיידק לבנות חלבונים חיוניים.

שימוש סיסטמי (בתוך הגוף) פחת מאוד כי בכלורמפניקול יש סיכון נדיר אבל חמור של דיכוי מח העצם. מכיוון שהיא זולה מאוד לייצור, משתמשים בה עדיין במדינות מתפתחות כטיפול סיסטמי. במערב משתמשים בה בעיקר כמשחה או טיפות לעיניים ולעור, לדוגמה במשחה בריכוזים של 5% ו-3%.

תדירות השימוש נקבעת לפי סוג ועוצמת הזיהום על ידי רופא.

כלורמפניקול היא תרופה אנטיביוטית. אנטיביוטיקה = תרופה נגד חיידקים.

היא הומצאה בחיידק שנקרא Streptomyces venezuelae. התרופה הוכנסה לשימוש מאז 1949.

היא פועלת על הריבוזום. ריבוזום = 'מכונה' בתא שעוזרת לבנות חלבונים. התרופה חוסמת את בניית החלבונים בחיידק, וכך עוצרת את גדילתו.

לפעמים היא עלולה לפגוע במח העצם. מח העצם = החלק שייצר תאי דם. זה נדיר, לכן לא משתמשים בה הרבה בתוך כל הגוף.

היא זולה ולכן משתמשים בה במדינות עניות. במדינות מערביות משתמשים בה בעיקר כמשחה או טיפות לעיניים ולעור, בריכוזים של 5% ו-3%.

כמה להשתמש וקצב הטיפול נקבעים על ידי רופא.