כלל הברזל של האוליגרכיה

'''כלל הברזל של האוליגרכיה'''

כלל זה נוסח על ידי הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס. סוציולוג הוא אדם החוקר חברה וארגונים. מיכלס בדק מפלגות סוציאליסטיות ואיגודים מקצועיים, ארגונים של עובדים באירופה לפני מלחמת העולם הראשונה. הוא טען שהיווצרות אוליגרכיה, קבוצה קטנה שמקבלת את ההחלטות ומנהלת את הארגון, בארגונים דמוקרטיים היא כמעט בלתי נמנעת. לפי מיכלס, הסיבה היא בעיקר סיבות טכניות וניהוליות.

מיכלס הסביר שאוליגרכיה מפתחת אינטרסים משלה. האינטרס העיקרי הוא לשמר ולהגדיל את הכוח של ההנהגה. אינטרסים אלה לא תמיד מתיישבים עם מטרות הארגון או עם טובת החברה הדמוקרטית. דוגמה ברורה היא שמרנות, הנטייה לשמור על המצב הקיים. עם הזמן ארגונים רבים הופכים לשמרניים, לעיתים על חשבון המטרות הראשוניות.

מיכלס סבר שהכלל הזה קשור לטבע האנושי ולכן קשה לבטל אותו לחלוטין. יחד עם זאת, אפשר לצמצם את התופעה ולחזק תהליכים נגדיים.

מיכלס הזכיר בקצרה שיש מנגנונים נגדיים. ניסיון חקיקה ותהליכים ארגוניים שונים הראו שניתן לשמר ארגונים דמוקרטיים יותר. כלומר, אפשר לעצב חוקים וכללים שמגבילים את התמחויות הכוח ומחזקים שקיפות והשתתפות.

מיכלס טען שהמבנה הארגוני משפיע על המאבק הסוציאליסטי. הצורך באיחוד כוחות ותמיכה חיצונית מעודד ריכוזיות. ריכוז זה מחזק את האוליגרכיה ומוביל לכך שכל התנגדות לה נראית כהתנגדות למאבק כולו. כך, ההצלחה המספרית של התנועה עלולה דווקא למנוע שינוי סוציאליסטי עמוק. מיכלס תיאר כיצד ארגון סוציאליסטי יכול לפתח הנהגה אוליגרכית ומעמד גדול של חברים שאינם מעורבים בשלטון.

'''כלל הברזל של האוליגרכיה'''

רוברט מיכלס היה סוציולוג. סוציולוג הוא מי שלומד איך אנשים מתארגנים בחברה. הוא חקר מפלגות סוציאליסטיות וקבוצות עובדים. מיכלס גילה שהרבה ארגונים דמוקרטיים הופכים עם הזמן לקבוצה קטנה ששולטת.

אוליגרכיה היא קבוצה קטנה שמקבלת את ההחלטות. היא רוצה לשמור על הכוח שלה. לכן הארגון נוטה להיות שמרן. שמרנות זה הרצון לשמור על מה שיש ולא לשנות הרבה.

יש דרכים להפוך ארגונים ליותר דמוקרטיים. חוקים וכללים ברורים עוזרים לחלק את הכוח.

מיכלס אמר שגם תנועות שרוצות שינוי יכולות להפוך לאוליגרכיות. אז לפעמים הצלחה גדולה מונעת שינוי גדול באמת. זה כי ההנהגה רוצה לשמור על מה שהשיגה.