כנסיית אבינו שבשמים (Pater Noster) היא כנסייה קתולית בחסות צרפתית על ראש הר הזיתים. היא שומרת את זיכרון תפילת האדון, והאתר כולל שרידים של שתי כנסיות קדומות: הכנסייה הביזנטית 'אלאונה' והיסודות של 'כנסיית הלב הקדוש' שלא הושלמה.
המסורת מקשרת את המקום עם עלייתו של ישו לשמים, אירוע שמתואר בספר מעשי השליחים. מאז העת העתיקה התקיימו כאן זיכרונות ופולחן הקשורים ללימודיו של ישו ותפילת 'אבינו'. לאורך הזמן נבנו במקום כנסיות שונות כדי להנציח את האירוע.
כנסיית אלאונה הוקמה ב-334 על ידי הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס. שמה נגזר מהמילה היוונית Elaia, שמשמעותה עץ זית. הכנסייה סימלה חשיבות גדולה למסורת העלייה לשמים. היא נפגעה במאות הבאות, ונראה שהיא נבנתה והושמדה בתקופות שונות.
הצלבנים הקימו במקום כנסייה בשם 'אבינו שבשמים' במאה ה-12. צליין גרמני בשם תיאודוריק תיאר ב-1172 אזור עם מדרגות שמובילות למערות תת-קרקעיות, ושכתב כי במקום זה לימד ישו את התפילה. במהלך חפירות בשנת 1911 נמצאה אבן שעליה חרוטה התפילה בלטינית. הכנסייה הצלבנית נבנתה ב-1152 בתמיכת משפחה דנית, אך נחרבה לקראת סוף המאה ה-12.
חפירות ראשונות גדולות נערכו ב-1911 על ידי נזירים דומיניקנים. נמצאה בסיליקה גדולה ובסידור של אטריום ובזיליקה. הכנסייה נבנתה מעל מערה ששימשה כקריפטה, חדר תת-קרקעי קדום. המבנה כלל שלושה מפלסים מקושרים במדרגות, ויצר מסלולי תהלוכה לצליינים. המערה שונתה עם הזמן; חלקה שימש כמטבח בעת מלחמת העולם הראשונה. היא שוחזרה ב-1927, ויש כתובות שמתארות אותה כמקום בו האדון לימד את תלמידיו.
הכנסייה הנוכחית הוקמה הודות לרכישת האתר על ידי אורליה דה בוסי ב-1857. הארכיאולוג שארל קלרמון-גנו חשף את שרידי אלאונה, ואדריכל צרפתי תכנן את מבנה הכנסייה החדשה מזרחה לשרידי הביזנטית. הקלויסטר הובנה בהשראת קמפו סנטו בפיזה, ומנזר לכרמליטיות צרפתיות הוקם בסמוך ב-1872. עצמותיה של הנסיכה נקברו במקום בשנת 1957, ולב אביה נטמן בכד מעל הקבר. על קירות הקלויסטר והכנסייה כתובה תפילת אבינו ב-143 שפות, על לוחות קרמיקה רבים.
לאחר גילוי שרידי אלאונה גויסו כספים לשחזור הכנסייה הביזנטית. ב-1920 הונחה אבן הפינה לכנסייה המוקדשת ללב הקדוש. בנייתה נתקלה בבעיות תקציב, ועבודות הבנייה הופסקו ב-1927. כיום נותר רק חלק מהמבנה שתוכנן אז, אך שערים, בימה, מזבח וקריפטה שוקמו.
כנסיית אבינו שבשמים עומדת על ראש הר הזיתים. זו כנסייה קתולית (חלק מהנצרות). היא זוכרת את תפילת 'אבינו'. במקום נמצאים שרידים של שתי כנסיות ישנות.
האזור מקושר לעלייתו של ישו לשמים ולמקומות שבהם לימד את תלמידיו את התפילה 'אבינו'. אנשים באים לכאן לתפילה ולביקור.
במאה ה-4 בנתה המלכה הלנה כאן כנסייה בשם 'אלאונה'. השם קשור לעץ הזית. הכנסייה נבנתה לפני הרבה שנים ונפגעה מאירועים שונים.
במאה ה-12 בנו במקום כנסייה שנקראה 'אבינו שבשמים'. צליינים ראו כאן מקום שבו ישו לימד. בשנת 1911 מצאו ארכיאולוגים אבן שעליה חקוקה תפילת האבינו בלטינית.
החפירות של 1911 חשפו בזיליקה וחצר גדולה. מתחת לבזיליקה נמצאה מערה. בעבר המערה שימשה כחדר קבורות. המערה שוחזרה ב-1927.
ב-1857 קנתה אורליה דה בוסי את האתר ובנתה את הכנסייה הנוכחית. על הקירות רשומה תפילת 'אבינו' ב-143 שפות. ב-1920 התחילו לבנות כנסייה חדשה בשם 'כנסיית הלב הקדוש', אבל הבנייה הופסקה ב-1927 והכנסייה לא הושלמה.
תגובות גולשים