כנסיית דומינוס פלוויט

כנסיית דומינוס פלוויט (בלטינית Dominus Flevit, "האדון בכה") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית על הר הזיתים בירושלים. המבנה בולט בכיפתו הצורתית בדמעה.

בחפירות במקום ב-1953, 1955 נחשפו קבר רב־תקופתי ושרידי מנזר ביזנטי מהמאה ה-5, וכן כנסייה שהוקדשה לאנה הקדושה. המקום לא הועבר לצלבנים, ובהמשך, ב-1518, הוקם כאן מסגד, כנראה בידי העות'מאנים, שנקרא "אל-מנסוריה" (המנצחת). רק חלק מהשטח נשאר בבעלות הפרנציסקנים, וב-1891 הם הקימו שם קפלה. חלק אחר נרכש מהם אחרי שהאחיות הבנדיקטיניות מכרו אותו ב-1940. לאחר שהסתיימו החפירות ב-1955, בניית הכנסייה הנוכחית נעשתה על ידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, על שרידי הכנסייה הביזנטית.

קיימת השערה שהאתר שימש פעם לשריפת הפרה האדומה, טקס יהודי מקראי שנעשה מחוץ למקדש.

ברלוצי עיצב כיפה בדמעה כדי להנציח את בכיית ישו על הר הזיתים, כאשר ניבא את חורבן ירושלים. במבנה המודרני שולבו מזבח ושרידי פסיפס מהכנסייה הביזנטית. בניגוד לרוב הכנסיות, הכנסייה פונה מערבה, לפי ההנחה שכאשר ישו עמד על הר הזיתים ובכה, פניו היו מכוונות מערבה אל העיר.

חלון זכוכית גדול מאחורי המזבח מציג את העיר העתיקה ומשולבים בו סמלים כמו צלב, גביע וקוץ הכתר. מול המזבח יש פסיפס של תרנגולת עם אפרוחים, שמעורר דימוי רגשי.

הכיפה מוזהבת. סביבה ארבעה תבליטים: כניסת ישו לירושלים (יום ראשון של הדקלים), סצנות של צופים וסצנה המתארת את חורבן העיר בידי חיילים רומיים.

בשדה הקבורה שנחשף נמצא קבר מתקופת הברונזה המאוחרת ונקרופוליס עם כ־60 מערכות קבורה מימי הבית השני וראשית התקופה הביזנטית. נתגלו 122 גלוסקמות, קופסאות לאחסון עצמות (ossuaries), ושבעה סרקופגים, ארונות קבורה אבן. עליהם קישוטים כמו שושנות, פרחי שושן צחור וענפי הדס, וחריטות בעברית, ארמית וביוונית יחד עם שמות עבריים.

חוקרים מצאו שאולי חלק מהעיטורים פורשו בטעות כצלבים, ולכן יש הסבורים שמדובר בקבר של "נצרנים", יהודים שהאמינו בישו, תופעה שמוכרת מן המאה הראשונה כשהגבולות בין יהדות לנצרות היו מטושטשים.

מצפון לכנסייה נשמר רצף פסיפס ביזנטי מתוארך לתחילת המאה ה‑7. המסגרת עשויה סרטים וגלים, והמרכז מחולק למעוינים עם מעגלים שבתוכם מופיעים בעלי חיים, צמחים ודגים. הפריטים המוצגים, כמו פיקוסים (פירות תאנה) ולופה להפקת ספוג רחצה, מעידים על חקלאות חשובה ומפותחת בתקופה ההיא.

כנסיית דומינוס פלוויט פירושה "האדון בכה". היא נמצאת על הר הזיתים בירושלים. הכיפה שלה נראית כמו דמעה.

בחפירות שנעשו בשנות החמישים מצאו קברים ושרידים של מנזר ישן מהמאה ה-5. במקום הייתה גם כנסייה ישנה. ב-1518 בנו כאן מסגד בשם אל-מנסוריה. הפרנציסקנים קנו חלק מהשטח ובנו קפלה ב-1891. ב-1940 נרכש חלק נוסף. הכנסייה הנוכחית נבנתה אחרי החפירות ב-1955 על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי.

הכיפה עוצבה כדמעה כדי להראות את בכיית ישו על הר הזיתים. הכנסייה מסתכלת מערבה, כי כשישו בכה פניו היו מכוונות לעיר. מאחורי המזבח יש חלון גדול שמראה את העיר העתיקה. בחלון יש סמלים כמו צלב וגביע. על הקירות יש תמונות שמראות כניסת ישו לירושלים וסצנה של חורבן העיר.

באתר נמצאה נקרופוליס, עיר קברות, עם כ־60 מערכות קבורה מתקופת בית שני והתקופה הביזנטית. מצאו 122 גלוסקמות, קופסאות עצמות, ושבעה סרקופגים, ארונות קבורה מאבן. עליהם היו פרחים ועיטורים וכתובות בשפות שונות.

מצפון לכנסייה יש רצפת פסיפס מהמאה ה-7. בפסיפס רואים חיות, פרחים ודגים. יש שם גם ציורים של פירות וכלים חקלאיים, מה שמראה שחקלאות הייתה חשובה אז.