כנסיית סנטה אנה

כנסיית סנטה אנה בירושלים מסומנת לפי המסורת הנוצרית כמקום לידתה של מרים, אם ישו. הכנסייה נקראת על שמה של אנה, אמה של מרים. היא עומדת בקרבת שער האריות, ברובע המוסלמי, על תוואי הויה דולורוזה (דרך הייסורים) ושייכת למסדר הנזירים הצרפתים המכונה האבות הלבנים, על שם גלימותיהם הלבנות. בחצר יש שרידים ארכיאולוגיים המיוחסים לבריכות בית חסדא.

שני אגן־מים שנחפרו באפיק נחל בית זיתא זוהו כאן. הראשון נחפר במאה ה־8 לפני הספירה, והשני נוספה במאה השלישית לפני הספירה. בתקופתו של ישו היו הבריכות חלק ממרחצאות ריפוי; אחת מהן נקראה בריכת הצאן או הפרובטיקה (שם יווני). לפי הברית החדשה, בכאן ריפא ישו אדם שנכה 38 שנים.

במאה ה־5 נבנתה כנסייה ביזנטית על הסוללה שמפרידה בין שתי הבריכות. חלקה המערבי התבסס על הבריכות הקדומות, והרצפה הייתה פסיפס גאומטרי. הכנסייה נהרסה כנראה בתקופה הפרסית או מאוחר יותר בתחילת המאה ה־11.

חפירות נעשו לסירוגין מ־1863 ועד שנות ה־60 של המאה ה־20. החוקרים לא מצאו את כל המבנים שתוארו בברית החדשה, אך מקובלת ההנחה שהבריכות נחצבו כבר בימי החשמונאים. כנראה המקום שימש מרכז מרפא פגאני מהתקופה ההלניסטית והמשיך לפעול עד אחרי חורבן בית שני.

הפרוטו־אוונגליון של יעקב (נכתב במאה ה־2) מתאר לידת מרים להורים עקרים, יואכים ואנה, בסיפור המזכיר את סיפור חנה מן המקרא. גרסה זו אינה חלק מהדוקטרינה הרשמית, אך עולי רגל ידעו לקשר את בריכות הצאן למקום לידתה של מרים. מאה־6 ואילך הופיעה גם מסורת שנולדה בנצרת, והמערב אימץ אותה.

הצלבנים בנו על חורבות הביזנטית קפלה קטנה וכנסייה גדולה לשם סנטה אנה, והפרידו בין מסורת ריפוי הנכה למסורת לידתה של מרים. הכנסייה הצלבנית נבנתה בשנות הארבעים של המאה ה־12. מדובר בבזיליקה טיפוסית עם אולם תווך, שתי סיטראות ושלוש אפסידות במזרח. המבנה משלבן סגנון רומנסקי מוקדם עם אלמנטים מקומיים וביזנטיים, כמו כיפה מעל הצטלבות האולמות. בקריפטה יש מדרגות מהתקופה הרומית, ועל פיהן מקובל לומר שזהו מקום לידתה של מרים.

ב־1187 הפך צלאח א־דין את הכנסייה למדרסה (בית ספר מוסלמי) שנקראה על שמו. ההפיכה שמרה על המבנה במצב טוב והוא נחשב לדוגמה יפה לארכיטקטורה הצלבנית בירושלים. במאה ה־19 שימש המבנה אורווה לחיל המצב הטורקי. לצליינים נאסר לרדת לקריפטה דרך המדרגות, ורק חלון קטן שימש לגישה.

ב־1856 הועברה הכנסייה לידי נפוליון השלישי. האדריכל כריסטוף־אדואר מוס שיקם אותה והסיר תוספות מאוחרות. מוס גם יזם חפירות ראשוניות בבריכות בית חסדא. האבות הלבנים קיבלו את הכנסייה והקימו במקום סמינר לכמרים של הכנסייה המלכיתית היוונית־קתולית בשנות ה־80 של המאה ה־19. תהלוכות קתוליות מובילות לכנסייה ביום ראשון של הדקלים. נשיאי צרפת פרנסואה הולנד (2013) ועמנואל מקרון (2020) התפללו במקום. בכל שנה ב־8 בספטמבר נחגגת בכנסייה חג הולדת מרים.

כנסיית סנטה אנה בירושלים קשורה לפי המסורת ללידת מרים, אמה של ישו. הכנסייה קרובה לשער האריות ברחוב הויה דולורוזה. את הכנסייה מנהלים נזירים שנקראים האבות הלבנים. בחצר יש בריכות עתיקות.

יש כאן שתי בריכות עתיקות. הראשונה נחפרה לפני אלפי שנים. בתקופת ישו הבריכות שימשו מרחצאות ריפוי. לפי הבשורה ישו ריפא כאן גבר שהיה נכה הרבה שנים.

במאות החמישית נבנתה כנסייה על הסוללה בין הבריכות. הרצפה הייתה עשויה מאבני פסיפס צבעוניות. הכנסייה נהרסה מאוחר יותר.

חפרו באתר מ־1863 ועד שנות ה־60 של המאה ה־20. מצאו שרידים עתיקים, והחוקרים חושבים שמדובר במקום ריפוי כבר בתקופה ההלניסטית.

הצלבנים בנו כאן כנסייה גדולה במאה ה־12. היא בנויה עם אולם מרכזי ושתי מעברים. מעל נקודת המפגש יש כיפה קטנה. במרתף יש קריפטה ישנה שאומרים ששם נולדה מרים.

בשנת 1187 הפך צלאח א־דין את הכנסייה לבית ספר מוסלמי. המבנה נשמר טוב, ובמאה ה־19 שימש אורווה של החיילים הטורקים.

בשנת 1856 הכנסייה שוקמה על ידי צרפתים. האבות הלבנים קיבלו את המקום והפעילו בו סמינר. בכל שנה ב־8 בספטמבר חוגגים כאן את יום הולדתה של מרים. נשיאי צרפת ביקרו והתפללו בכנסייה בשנים האחרונות.