כסווה (בערבית: كسوة) הוא הבד שמכסה ומקיף את הכעבה (מבנה קדוש). בדרך כלל היא עשויה ממשי שחור, ועליה רקומים השאהדה (הצהרת אמונה) ופסוקים מהקוראן.
בעבר הכסווה הורכבה מהבדים שכיסו את הבהמות שהובאו כקורבן. הבדים האלה נחשבו לקדושים, והם הונחו אחד על גבי השני ללא החלפה. המנהג השתנה בתקופת אל-מהדי, ששם לב ששכבות רבות של בד מעמיסות על מבנה הכעבה.
מאוחר יותר נהגו להשתמש בשני סוגי אריגים בכסווה: משי וכותנה, לפי תאריכים פולחניים חשובים, כמו חודשים קדושים. החלפת הכסווה נעשתה על ידי שבטים בסיבוב. בני קורייש הביאו בדים מתימן.
מאז תקופת האסלאם ועד היום הכסווה מובאת ממצרים, והחלפתה היא באחריות הח'אליפים. לאחר תום החג הח'אליפים חזרו לקהיר עם הכסווה המשומשת. משושלת מוחמד עלי נוהגים לחתוך את הבד לחתיכות ולהעניקן למשפחה המלכותית ולבכירים דתיים. חתיכות מבדי הכסווה מופיעות בקברים של בני משפחה מלכותית ונחשבות כסוג של ברכה.
כסווה (בערבית: كسوة) היא הבד שמכסה את הכעבה (מבנה קדוש). רוב הכסוות שחורות ועשויות משי. עליהן רקומים את השאהדה (מילים על אמונה) ופסוקים מהקוראן.
לפני כן השתמשו בבדים שכיסו את הבהמות שהובאו כקורבן. אז היו שמים שכבה על שכבה ולא החליפו את כל הבד. בתקופת אל-מהדי זה השתנה כי השכבות היו כבדות מדי.
היו כסוות משי וכותנה, והשתמשו בכל אחד בזמנים פולחניים חשובים. השבטים החליפו את הכסווה בתורם. בני קורייש הביאו בדים מתימן.
מאז תקופת האסלאם הכסווה מגיעה ממצרים. הח'אליפים אחראים להחליפה. אחרי החג הם חזרו לקהיר עם הכסווה המשומשת. משושלת מוחמד עלי חתכו את הבד לחתיכות ונתנו אותן למשפחה המלכותית ולמנהיגים דתיים. חתיכות כאלה נמצאות בקברים ונחשבות לברכה.
תגובות גולשים