כפר חיטים

כפר חיטים הוא מושב שיתופי ראשון בארץ ישראל, ונכלל בין היישובים הראשונים בסדרת חומה ומגדל. הוא שוכן בבקעת ארבל, ממערב לכנרת ומעל טבריה. השם מגיע מעיירה מתקופת התלמוד, כפר חיטיא, ושם הכפר הסמוך חיטין שימר את השם.


ב-1878 הקים הרב חיים אלעזר וקס פרדס בשם "ביארת חאטון". הפרדס השתרע על 25 דונמים והושקה ממעיין עין נבי שועיב. במקום גידלו אתרוגים לייצוא. בין העובדים היה רבי אברהם ויסברג, שכונה "חיטינר". נמצאו מכתבים ממנו לבנימין זאב הרצל על אפשרות ייצוא האתרוגים.

בשנת 1905 רכשה קרן קיימת לישראל (הקרן שקונה ומטפחת אדמות בארץ) חלקות מאדמות חיטין. זו הייתה הרכישה הראשונה של הקק"ל. נרכשו כ־2,000 דונם, במחיצות קטנות שנמצאו בין אדמות הכפר הערבי.

נסיונות התיישבות החלו ב-1913 וב-1923. ניסיון 1913 נכשל בגלל חיכוכים על הקרקע, מים ומחסור בתשתיות. ב-1923 עלו 50 משפחות מתנועת המזרחי. הקימו צריפים, רפת ולול לכל משפחה, בית תפילה ומגדל מים. מים הובאו ממעיין בתחתית ההר.

במהלך מאורעות תרפ"ט הותקף היישוב, היו פצועים אך ההתקפה נהדפה. לאחר קשיים ביטחוניים וכלכליים נטשו חלק מהמתיישבים, ותושבים עברו לכפר אברהם. נסיונות תושבות חוזרות נכשלו והיישוב ננטש לראשית 1933.

ב-1936 עלו אל האזור חברי קבוצת "הקוצר" מבלגריה. 11 מתיישבים נכנסו לקרקע ב-7 בדצמבר 1936. הם בנו מגדל שמירה וניצלו את בית הכנסת הנטוש כמקום מחסה. העלייה בוצעה בזמן המרד הערבי הגדול. אחד מהמתיישבים, שלמה בן נון, נחטף, עונה ונרצח.

המושב נקבע כמושב שיתופי, מגדלים עובדים יחד (שיתופיות העבודה), אך המשפחות שומרות על פרטיותן.


בתחילת שנות ה־40 גרו בכפר כ־60 משפחות. בעיות מים ומחסור במשאבים אילצו תושבים לעבוד בעבודות זמניות, ביערנות ובמחצבות. ב-1942 חפרו חברי המושב תעלה של כ־2.5 ק"מ והניחו צינור מים מן הכנרת. מהלך זה איפשר הרחבת השטחים המעובדים.

הוקמו בתים מאבני בזלת. נוסו ענפי פרנסה חדשים: מפעל טקסטיל, מחלבה, נגריה, מאפייה ומוסך. מאוחר יותר נוספו כפר נופש ומפעל לתכשיטים.


בעשורים הראשונים אחרי הקמת המדינה המשיך הכפר כאגודה שיתופית. נוסף ענף דבוראות (גידול דבורים). בשנות השמונים צבר המושב חובות ועזבו משפחות רבות. ב-1991 הושמה האגודה תחת כינוס נכסים. מרבית ענפי המשק נסגרו לזמן מה.

בשנות האלפיים נוהלו מיזמים ותוכניות לבנייה וניהול מחדש. ב-2008 הוזכר תכנון לשטח נופש ואתר בתי מלון ומגרשי גולף בחלק המזרחי. בסוף 2016 הסתיים כינוס הנכסים, הושג הסדר חוב והכפר חזר לפעול בניהול פנימי.


יש תמונות היסטוריות מהתקופה: החרישה הראשונה ב-1923, ותמונות של הכפר משנות ה־40 וה־46.

כפר חיטים הוא מושב ישן ליד הכנרת. המושב קרוי על שם כפר עתיק בשם חיטיא. הוא נמצא בבקעת ארבל, מעל טבריה.


בסוף המאה ה-19 הקימו שם פרדס. פרדס זה גידל אתרוגים. אתרוג הוא פרי שמופיע בחגים.

ב-1905 קנתה קרן שקונה אדמות בארץ חלק מאדמות חיטין. זו הייתה קנייה ראשונה חשובה.

היו כמה ניסיונות להתיישב במקום. ניסיון ראשון ב-1913 נכשל. ב-1923 הגיעו כ־50 משפחות ונסעו מים מהמעיין. בהתקפה במאורעות תרפ"ט היו פצועים.

ב-1936 קבוצה מבלגריה התיישבה במקום. הם בנו מגדל שמירה והשתמשו בבית הכנסת הישן כמקום מגורים. בתקופה הזו אחד מהמתיישבים נחטף ונרצח. זה היה אירוע קשה.


בשנות ה־40 היו בכפר כ־60 משפחות. בשנת 1942 חפרו תעלה והביאו מים מהכנרת. בעזרת המים עיבדו שדות נוספים.

הכפר הקים מפעל טקסטיל, מחלבה ונגריה. גם בנו בתי אבנים וכפר נופש.


לאחר הקמת המדינה המשיך הכפר לעבוד יחד. בשנות השמונים היו קשיים כלכליים. ב-1991 נכנסו הנכסים לניהול מיוחד. ב-2016 הסתיים הסדר החוב והכפר חזר לעבוד בעצמו.


יש תמונות ישנות מהכפר בימים ההם, משנות ה־20 עד ה־40.