כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק

כריסטיאן העשירי (1870, 1947) היה מלך דנמרק מ-1912 ועד מותו. הוא היה גם המלך היחיד של איסלנד בשנים 1918, 1944. הוא השתייך לבית גליקסבורג. אחיו היה הוקון השביעי, מלך נורווגיה.

נולד בארמון שרלוטנלונד בצפון קופנהגן. אביו עלה לכס המלוכה כפרדריק השמיני ב-1906, וכריסטיאן התמנה לנסיך הכתר. הוא קיבל הכשרה צבאית ושירת ביחידות שונות.

בשנת 1898 נשא לאישה את אלכסנדרינה מדוכסות מקלנבורג-שוורין. לזוג נולדו שני ילדים. הם קיבלו מספר ארמונות כמתנת חתונה ובנו וילה בקיץ לאחר שהפך למלך.

ב-14 במאי 1912 מת אביו. כאשר התקבלה הידיעה, כריסטיאן עלה על כס המלוכה.

ב-1920 היה משבר פוליטי קשה בין המלך לבין הממשלה על סוגיית שלזוויג. כריסטיאן פיזר ממשלה מונחית בחוק אך לא נתמך ברחוב ובפרלמנט. כדי למנוע נפילת המלוכה, הוא בסופו של דבר ויתר על מעורבות ישירה בפוליטיקה ומקבל תפקיד סמלי יותר.

(הערה: דמוקרטיה = שיטה שבה העם בוחר נציגים ומחליט בדרכים של הצבעה.)

ב-9 באפריל 1940 פלשה גרמניה הנאצית לדנמרק. הצבא הדני נכנע מהר כדי להגן על האזרחים. כריסטיאן נשאר בקופנהגן בזמן הכיבוש ולא ברח. הוא הפך לסמל של עמידה לכל העם. בתקופה זו רכב מדי יום ללא מלווה ברחובות העיר. התנהלותו השקטה והסימבולית החזירה לו אהדה רבה.

תקרית חשובה הייתה מברק ההודיה ששלח היטלר לכריסטיאן ליום הולדתו ב-1942. תגובת המלך הבלתי אישית עוררה את זעמו של היטלר וגרמה להחלפת הממשלה.

בזמן הכיבוש תמך המלך ביהודי דנמרק. יש אגדה שהוא ענד טלאי צהוב כאות הזדהות, אך המחקר הפריך זאת. עם זאת, המלך סייע במימון הצלת יהודים והעברתם לשוודיה, שם היו בטוחים.

נפטר בארמון אמיליאנבורג ב-1947 ונקבר בקתדרלת רוסקילדה.

למרות מחלוקות פוליטיות מוקדמות, בתקופת המלחמה הפך לסמל ממלכתי אהוד. סופרו עליו סיפורים ואגדות שעיצבו את זכרו, והנציחו אותו במוסדות ובטקסים גם מחוץ לדנמרק.

כריסטיאן העשירי (1870, 1947) היה מלך דנמרק מ-1912 עד 1947. הוא היה גם מלך של איסלנד לזמן מה.

נולד בארמון ליד קופנהגן. אביו היה מלך לפניו. כיהן כנסיך הכתר לפני שעלה לכס.

התחתן עם אלכסנדרינה ב-1898. נולדו להם שני ילדים. הם קיבלו בתים וארמונות חביבים.

ב-1912 הפך למלך אחרי מות אביו.

היה מריבה גדולה בין המלך והממשלה לגבי שטח בשם שלזוויג. בסוף המלך הסכים לא להיות מעורב בפוליטיקה. דמוקרטיה היא שיטה שבה העם בוחר.

ב-1940 פלשו גרמנים לדנמרק. המלך נשאר בעיר. הוא רכב מדי יום לבד ברחובות. זה גרם לאנשים לאהוב אותו הרבה.

הייתה אגדה שאמרה שהוא ענד טלאי צהוב בשביל היהודים. זה לא נכון. הוא כן עזר לכסף להציל יהודים ולשלוחם לשוודיה.

נפטר ב-1947 ונקבר בקתדרלת רוסקילדה.

כיום זוכרים אותו כסמל של דנמרק במלחמה. יש מקומות שמנציחים את שמו בישראל.