כשל הצלף הבודד הוא כשל לוגי רטרודוקטיבי, כלומר הסקת מסקנה על סיבה מתוך תוצאה בלי לבדוק את כל האפשרויות. מדובר בהצגת אירוע מקרי כנדיר ומצריך הסבר סיבתי מיוחד.
הכשל קורה כשמדלגים על שאר האירועים שיכלו לקרות באותה מידה סטטיסטית. דוגמה מפורסמת: אדם יורה על קיר באקראי, ואז מסמן מטרה סביב הקבוצת פגיעות וטוען שהוא צלף. במקום לראות שזה יכול לקרות במקרה, המתרשם מקבל הסבר סיבתי מיותר.
השם מופיע גם כאשליית הצבר. בלוגיקה קוראים לזה כשל החלוקה, וכהנמן וטברסקי קראו לזה "חוק המספרים הקטנים", הציפייה שהתפלגות קטנה תיראה כמו ההתפלגות הגדולה.
דוגמאות נוספות: זיהוי הצטברות מקומית של מחלות כעדות לזיהום סביבתי, פירושים בדיעבד של נבואות כמו אצל נוסטרדמוס, או הדגמה של נאסים טאלב לגבי סוחרים: אם מספיק אנשים ינסו, חלקם יצליחו במקרה.
סיפור המגיד מדובנא מסביר שעושים משלים מראש, ואז מחפשים נמשלים מתאימים. התלהבות מההתאמה מראה את הכשל.
זה כשל מחשבה. רטרודוקטיבי אומר להסיק סיבה מהתוצאה בלי לבדוק אחרת.
נניח שמישהו יורה על קיר באקראי. אחר כך הוא מצביע על קבוצת חורים ומכריז שהוא צלף. זה יכול להיות פשוט מזל.
מדי פעם אנשים רואים הרבה מקרים במקום אחד. הם מנחשים שיש סיבה מיוחדת. לפעמים זו רק התרגשות ממה שקרה במקרה.
גם כשאומרים הרבה נבואות, חלק מהן יתממשו במקרה. יש מי שהשתמש בזה כדי להראות כישרון שנמצא רק בזכות המזל.
במדרש המגיד מדובנא מכינים סיפורים מראש. אחר כך מחפשים אירועים שתואמים אליהם. זה דוגמה לכשל הזה.
תגובות גולשים