כתובת IP

כתובת IP (הגייה: כתובת אָיי פִּי) היא תווית מספרית שמזהה מרכיבי רשת כמו מחשב, מדפסת או נתב. המונח נקרא "מַעַן IP" במילון האקדמיה.

כתובת IP רגילה כוללת ארבעה שדות מספריים (אוקטטות), כל אחד בטווח 0, 255. זו צורת הייצוג הנפוצה ב-IPv4. כתובת לדוגמה היא 192.168.70.0.

כתובת ה-IP יכולה להיות מוקצית ידנית או אוטומטית על ידי שרת DHCP (שירות שמקצה כתובות), לכן קוראים לה "כתובת לוגית". כתובת MAC היא כתובת פיזית שניתנת לציוד בייצור.

פרוטוקול התקשורת IP הוא הבסיס לאינטרנט. כתובת IP לא תמיד קבועה; אפשר למצוא שני מכשירים עם אותה כתובת אם הם ברשתות שונות. בשדה HTTP לשימוש במוקדמות דרך פרוקסי משתמשים ב-X-Forwarded-For לזיהוי כתובת המקור.

ברשתות רבות משתמשים ב-IPv4, שבו הכתובת היא בת 32 סיביות. נוח לייצג את זה כארבעה מספרים עשרוניים בין 0 ל-255 (אוקטטות). לדוגמה: 192.168.0.1. שיטה זו מאפשרת עד כ-4.3 מיליארד כתובות תאורטיות, אך חלק מהטווחים שמורים למטרות מיוחדות, ולכן הכתובות המעשיות פחות.

כדי לפתור מחסור בכתובות הוגדר IPv6. כאן הכתובת היא 128 סיביות, כלומר שמונה קבוצות של 16 סיביות. המספר האפשרי של כתובות עצום, וכך נפתרת בעיית המחסור.

כתובות מוקצות בקבוצות כך שמכשירים ברשת מקבלים כתובות דומות. החלק הימני של הכתובת מזהה את המחשב, והחלק השמאלי מזהה את הרשת. כדי להבחין ביניהם משתמשים במסכת רשת (Subnet Mask). המסכה גם היא רצף של סיביות שמציין אילו סיביות שייכות לרשת ואילו למחשב.

לדוגמה: בכתובת 192.168.0.17 החלק 192.168.0 מייצג את הרשת וה-17 מייצג את המחשב. מסכת הרשת המתאימה היא 255.255.255.0.

ב-IPv4 נהוגה חלוקה למחלקות A, E. ב-IPv6 אין חלוקה זו.

טווח המספר הראשון: 1, 127. הרשת מיוצגת בכתובת על ידי הבייט הראשון, והמחשבים על ידי שלושת הבתים האחרים. המחלקה משמשת לרשתות ענקיות.

טווח המספר הראשון: 128, 191. הרשת מיוצגת על ידי שני הבתים הראשונים, והמחשבים על ידי שני האחרונים. משמש לחברות גדולות.

טווח המספר הראשון: 192, 223. הרשת מיוצגת על ידי שלושת הבתים הראשונים, והמחשב על ידי הבייט האחרון. משמש לרשתות קטנות ובינוניות.

טווח המספר הראשון: 224, 239. מיועדת לשידור Multicast, שליחת נתונים מקובץ אחד להרבה מחשבים בו זמנית. כתובות אלה אינן משויכות לכל מחשב בודד.

טווח המספר הראשון: 240, 255. שמורה לשימוש עתידי ואין בה שימוש פעיל היום.

בנוסף קיימים טווחים שנקבעו לשימושים מיוחדים ב-IPv4 וב-IPv6. טווחים אלה משמשים למשל לרשתות פנימיות או לכתובות שמורות.

כתובת IP (נאמר: כתובת איי-פי) היא מספר שמזהה מכשיר ברשת. מכשירים יכולים להיות מחשב, מדפסת או נתב.

בגרסה הישנה, IPv4, הכתובת מורכבת מארבעה מספרים. כל מספר יכול להיות בין 0 ל-255. לדוגמה: 192.168.0.1.

כתובת יכולה להינתן ידנית או שהמחשב מקבל אותה אוטומatically משרת DHCP. כתובת MAC היא כתובת פיזית שקבועה על הציוד.

יש גם גרסה חדשה בשם IPv6. שם הכתובת ארוכה בהרבה ויש הרבה מאוד כתובות זמינות.

חלק מהכתובת מזהה את הרשת וחלק מזהה את המכשיר. כדי לדעת מהו חלק הרשת משתמשים במסכת רשת. לדוגמה:

כתובת: 192.168.0.17
מסכה: 255.255.255.0
כך יודעים שכל המכשירים ב-192.168.0 שייכים לאותה רשת והמספר 17 הוא המכשיר.

יש חלוקה בשם מחלקות:
- מחלקה A: טווח 1, 127. מיועד לרשתות גדולות מאוד.
- מחלקה B: טווח 128, 191. מיועד לחברות גדולות.
- מחלקה C: טווח 192, 223. מתאים לרשתות קטנות ובינוניות.
- מחלקה D: טווח 224, 239. מיועד לשליחת נתונים לקבוצת מחשבים (Multicast).
- מחלקה E: טווח 240, 255. שמור לעתיד.

יש גם טווחים מיוחדים לשימושים ספציפיים ברשת.