כתובת MAC

כתובת MAC (Media Access Control address) היא מזהה ייחודי שמוטבע בחומרת תקשורת בעת הייצור.

כתובת ה‑MAC שייכת לשכבת הקישוריות במודל ה‑OSI או לשכבה הפיזית במודל TCP/IP. שכבת הקישוריות היא השכבה שאחראית להעברת מסגרות נתונים ברשת המקומית.

ה‑IEEE הוא הארגון שקובע את התקנים לכתובות אלו. פרוטוקול Ethernet (תקן לתקשורת ברשתות מקומיות) קבע פורמט סטנדרטי לכתובות MAC, שנקלט ברוב הפרוטוקולים של השכבה.

בפורמטי MAC‑48 ו‑EUI‑48 הכתובת מורכבת מ‑48 סיביות (bits). זה מאפשר כ‑2^48 כתובות שונות, בערך 281 טריליון. ה‑IEEE מקצה לכל יצרן קידומת ייחודית בת 24 סיביות (OUI), וכך נשארים כ‑16 מיליון כתובות לכל יצרן. נהוג לכתוב את הכתובת כ‑6 זוגות של תווים הקסדצמליים, לדוגמה: 00-0E-A6-A7-63-F7.

פורמט EUI‑64 מאפשר יצירת כתובת IPv6 באופן אוטומטי, ללא צורך בשרת DHCP (שרת שמקצה כתובות IP). ניתן גם להמיר EUI‑48 ל‑EUI‑64 כדי לקבל כתובת IPv6 ייחודית.

את כתובת ה‑MAC אפשר למצוא במערכת על ידי פקודה במערכות Unix או באמצעות הגדרות/תוכנה ב‑Windows. למרות שהכתובת צבועה בחומרה, מערכת ההפעלה יכולה להחליפה. ב‑Unix עושים זאת באמצעות פקודה ייעודית. ב‑Windows עושים זאת לעיתים בתפריט המאפיינים של כרטיס הרשת או בתוכנה של היצרן.

כשמכשיר רוצה לדעת את כתובת ה‑MAC של מכשיר אחר הוא משתמש ב‑ARP (Address Resolution Protocol) עבור IPv4 או ב‑Neighbor Discovery עבור IPv6.


זיוף כתובת MAC היא פעולה שמחליפה את כתובת ה‑MAC של כרטיס רשת בכתובת אחרת. שינוי זה יכול לשמש לצרכים שונים.

כתובת MAC היא מספר ייחודי שמודפס בחלקים של רשת כשמייצרים אותם.

המספר הזה עוזר למכשיר לזהות את עצמו ברשת המקומית. זה לא כתובת אינטרנט (IP), אלא כתובת של הכרטיס ברשת.

כתובת MAC מורכבת מ‑48 סיביות. כותבים אותה כ‑6 זוגות אותיות ומספרים, לדוגמה: 00-0E-A6-A7-63-F7.

יש פורמט שנקרא EUI‑64 שמעזור להמציא כתובת IPv6 אוטומטית. DHCP הוא שירות שנותן כתובת IP, ואצל IPv6 אפשר להשתמש ב‑EUI‑64 בלי DHCP.

אפשר לבדוק את ה‑MAC במחשב דרך הגדרות או פקודה. גם אפשר לשנות אותו בתוכנה.


זיוף כתובת MAC זה לשנות את המספר של הכרטיס. עושים את זה כדי להשתמש בכתובת אחרת.