כתם (כתב עת)

כתם, עיתון לשירה יומית היה כתב־עת שהתמקד בשירה ובביקורת. ראו אור שישה גליונות בין 2006 ל‑2008, ובאותה שנה יצאה גם אנתולוגיה לשירה עכשווית בשם חדשה (אסופה של שירים). העיתון הודפס על נייר עיתון בפורמט רחב, בעשרה אלפים עותקים לכל גיליון והופץ חינם.

עורכו היה יהודה ויזן, שערך את שלושת הגיליונות הראשונים יחד עם עודד כרמלי. החוברות כללו ביקורת אמנות, סאטירה, ראיונות ומאמרים לצד שירה של כותבים צעירים ומוכרים. בין השמות שהופיעו שם היו רחל חלפי, מאיר ויזלטיר, מנחם פרי וגבריאל מוקד.

כתם תקף בפומבי גורמים בשירה העברית, כולל עמותת הליקון ועורכה הראשי אמיר אור. העיתון קיבל גם שבחים בתקשורת; גבריאל מוקד כינה אותו "הדבר הבא בשירה העברית", ואחרי כמה גיליונות הנהוג בו תואר כקאלט. יחד עם זאת הופיעו גם תגובות חריפות; מבקרים טענו שהסאטירה לפעמים הפכה לפרודיה וולגרית.

פעולת פרובוקציה של עורכי כתם הובילה למעצרם. הם הניחו קופסה עטופה בציור של פו הדב, עם בלונים והכיתוב "תיק תק, תיק תק, כתם שתיים עוד שבועיים" בפתח בניין משרדי הליקון. העובדים חשדו שמדובר בחפץ מסוכן, הוזמן צוות חבלנים והקופסה פוצצה בשליטה. העורכים נעצרו בחשד להטמנת מטען דמה והפרעה לסדר הציבורי.

כתם היה עיתון שירה שיצא בין 2006 ל־2008. יצאו ממנו שישה גיליונות. בכל גיליון הודפסו כעשרת אלפים עותקים. העיתון הוענק בחינם.

העורך היה יהודה ויזן. עודד כרמלי עזר בעריכה בתחילת הדרך. בעיתון היו שירים, ראיונות וביקורות. יצאה גם אסופה של שירים בשם חדשה (אנתולוגיה היא אסופה של שירים).

כתם פרסם מאמרים שתקפו ארגונים בשירה העברית, למשל עמותת הליקון (עמותה זה ארגון שעוסק בתרבות). פעם הניחו העורכים קופסה צבעונית ובלונים ליד כניסה של משרדים. העובדים חשבו שהקופסה מסוכנת. הוזמנו חבלנים שהפציצו את הקופסה בצורה מבוקרת. העורכים נעצרו כי חשבו שהניחו חפץ מסוכן.