לאופולד השלישי, מלך הבלגים

לאופולד השלישי (3.11.1901, 25.9.1983) היה מלך הבלגים מ-23.2.1934 עד ויתורו ב-16.7.1951.

נולד בבריסל בשנת 1901, בנו של אלברט הראשון ושל אליזבת מבוואריה. בשנת 1926 נשא לאשה את אסטריד, נסיכת שוודיה. לזוג נולדו שלושה ילדים. בשנת 1935 אסתריד נהרגה בתאונת דרכים ושאולף נפצע.

בשנות ה-30 החליטה ממשלת בלגיה להצהיר על נייטרליות, כלומר להישאר נכונה לא לקחת צד במלחמה. למרות זאת פלשה גרמניה לבלגיה ב-10 במאי 1940. לאופולד, שנבחר כמפקד העליון של הצבא, החליט על כניעה בלתי מותנית, למרות התנגדות הממשלה בראשות איבר פיירלו. ההחלטה הזאת עוררה מחלוקת קשה ויצרה את "שאלת המלוכה" על תפקודו בשנים הבאות.

ב-1941 נשא לאופולד אישית שנקראו נישואים מורגנטיים, נישואים שבהם בן/בת הזוג לא מעניקים זכויות ירושה לקרה, כאשר התחתן עם ליליאן באלז. על כך הושמעה ביקורת, במיוחד כי הנישואים נעשו בזמן שהארץ תחת כיבוש. להם נולדו שלושה ילדים, שלפי הכללים לא יכלו לרשת את הכתר.

בניגוד לבית המלוכה ההולנדי שעזב את הארץ, לאופולד ובני משפחתו נשארו בארמון בלאקן במשך רוב הכיבוש. הוא אף נפגש עם היטלר בברכטסגאדן. ממשלת בלגיה הגולה בלונדון סירבה להכיר בו כשליט חוקי. ב-1944 הוצאו הוא ומשפחתו למעצר על ידי הנאצים, הוחזקו בגרמניה ובאוסטריה, ושוחררו בידי הכוחות האמריקאים במאי 1945.

אחרי השחרור רבים ראו בו משתף פעולה עם הנאצים ועמדו נגד שובו. בזמן ששהה בשווייץ, אחיו הנסיך שארל שימש כעוצר. ב-1950 נערכה התייעצות עממית, פנייה לציבור כדי לבדוק תמיכה, כי החוקה אוסרת משאל עם, ונמצא רוב קטן בעד שיבת המלך. עם שובו לבריסל פרצו הפגנות ושביתות אלימות, במיוחד באזורי הוולונים, שנפגעו קשות בתקופת הכיבוש.

כדי למנוע התדרדרות למדינת אזור מלחמה אזרחית, העביר לאופולד את סמכויותיו לבנו בודואן ואז וויתר רשמית על הכתר ב-1951. הוא המשיך להשפיע על ענייני הכתר עד שנישואי בנו הושלמו. לאחר מכן פרש לארמון בארז'נטיי ועבד במחקר מדעי ובמסעות מחקר.

לאופולד השלישי נפטר ב-25 בספטמבר 1983.

לאופולד השלישי נולד ב-1901 והיה מלך בלגיה מ-1934 עד 1951.

הוא נישא ב-1926 לאסטריד משוודיה. לאופולד ואסטריד קיבלו שלושה ילדים. ב-1935 אסתריד נהרגה בתאונת דרכים וליאופולד נפצע.

ב-1940 נכבשה בלגיה על ידי גרמניה. לאופולד כיהן כמפקד הצבא והחליט על כניעה. הממשלה לא הסכימה עם ההחלטה.

ב-1941 נשא לאופולד את ליליאן באלז. זהו "נישואין מורגנטיים", נישואין שלא נותנים לילדים זכות לכתר. ליליאן וללאופולד נולדו שלושה ילדים נוספים.

במהלך הכיבוש הוא ומשפחתו נשארו בארמון. הם גם הועברו למעצר בידי הנאצים ב-1944. הם שוחררו ב-1945 על ידי הכוחות האמריקאיים.

לאחר המלחמה רבים התנגדו לשובה של המלוכה. ב-1950 נערכה בדיקה ציבורית שתמכה בשיבה ברוב קטן. כשהמצב הפוליטי התלקח, לאופולד העביר את השלטון לבנו בודואן וויתר על הכתר ב-1951.

לאופולד פרש לעיסוקים מדעיים ונפטר ב-1983.