לאזר שייניאנו (1859, 1934) היה בלשן וחוקר פולקלור רומני ממוצא יהודי שהתגורר בצרפת מאז 1901. בלשן = מומחה לשפה; פולקלור = סיפורים ומנהגים של עם. הוא חקר את הפילולוגיה הרומנית ואת התפתחות השפה הצרפתית. עגה (argot) היא סלנג של העולם התחתון, ושייניאנו חקר גם אותה ואת שפת דמויות אצל סופר כמו רבלה. עוד נחשב לאחד החוקרים המוקדמים של שפת היידיש.
נולד בפלוישט לבנו של הצייר מויסי שיין. התחיל ללמוד בבית עם מורים פרטיים, ובהמשך למד בבית ספר ותיכון בבוקרשט. אביו נסע לאמריקה ומותו כשהיה בן 19 גרם לשייניאנו לעמוד בעול פרנסת המשפחה. למרות הקשיים סיים בחינות בגרות והצטרף לפקולטה לספרות באוניברסיטת בוקרשט ב-1881, ובה הופנה לבלשנות.
את מחקרו הראשון פורסם כבר ב-1883. ב-1887 קיבל פרס גדול שהבטיח לו שנתיים לימוד בחו"ל, וכך למד בלייפציג ובסורבון בפריז. הוא סיים דוקטורט בגרמניה ועבד על נושאים של בלשנות ופולקלור השוואתי.
כשחזר לרומניה שימש כעוזר בקתדרה לבלשנות, אך לא קיבל שכר מלא ולא הייתה לו אזרחות רומנית. החוק אז העניק אזרחות בעיקר לנוצרים, ולכן יהודים נתקעו במצב משפטי קשה. שייניאנו פרסם ספרי לימוד ומחקרים חשובים, כולל "ההיסטוריה של הבלשנות הרומנית" (יצירה בולטת משנת 1892) ומילון רומני גדול שיצא ב-1896 וזיכה אותו בפרס האקדמיה.
ניסיונותיו לקבל אזרחות נדחו מספר פעמים בבית המחוקקים, ולעתים הועלו נגדו טענות אנטישמיות ולגבי נימוקיו המדעיים. כדי לקדם את בקשתו המיר דתו לנצרות, אך גם אז חווה התמודדות ארוכה עם הליכים פרלמנטריים. בסופו של דבר המשבר בעבודתו והרצון לעבוד בבמה רחבה יותר הובילו אותו לצאת לצרפת.
בצרפת המשיך לפרסם. הוא חקר את רבלה ופרסם את "La langue de Rabelais". עבודתו המרכזית בשפה הצרפתית נכתבה על פני כ-30 שנים בשם "מקורות מקומיים של האטימולוגיה הצרפתית" (Les ressources indigènes de l’étymologie française). בצרפת זכה בפרסי כבוד, כמו פרס וולנה ופרס האקדמיה הצרפתית.
מחיו המדעיים נכללים מחקרים על השפעות תורכיות ברומנית, מיתולוגיה והשוואת אגדות. הוא גם חיבר מהדורות וקטעים לעריכת ספרות רומנית ומערכות לימוד. אחרית דבריו מציינת שהוא חתם בכמה צורות על שמו, ובמחקריו על היידיש נחשב לתורם חשוב ולעיתים שוכח.
בעברית הרומנית הוציא מאמרים כמו "יסודות טורקיים בשפה הרומנית". בצרפתית פרסם בין השאר "Histoire de la philologie roumaine" (1892).
לאזר שייניאנו (1859, 1934) למד שפות וחקר סיפורים של עמים. בלשן = אדם שחוקר שפות. פולקלור = סיפורים ומסורות של אנשים.
נולד בפלוישט והתחיל ללמוד בבית. כשהיה צעיר אביו מת, והוא עבד כדי לעזור למשפחה. הוא המשיך ללמוד באוניברסיטה בבוקרשט.
הוא כתב ספרים על השפה הרומנית ועל מילים. חקר גם סלנג מיוחד שנקרא עגה (argot). עגה היא מין שפה קצרה ששוחקים דברים בה.
למרות שעשה מחקרים חשובים, ברומניה לא רצו לתת לו אזרחות כי הוא היה יהודי. זה גרם לו להתקשות בעבודה. כדי לנסות לשנות זאת המיר את דתו. בסוף עבר לצרפת.
בצרפת כתב על רבלה, סופר ישן, ועל מקור המילים בצרפתית. עבודותיו קיבלו פרסים חשובים. הוא גם חקר את היידיש, השפה שחלק מהיהודים דיברו.
בין ספריו: "Histoire de la philologie roumaine" (1892).
