לא-מודע קולקטיבי

לא־מודע קולקטיבי (חלק לא־מודע משותף כביכול לכל בני האדם) הוא מונח שטבע הפסיכיאטר קרל ג. יונג. תורתו היא גרסה שונה של הפרספקטיבה הפסיכואנליטית. לפי יונג, הלא־מודע כולל לא רק זיכרונות מודחקים, כפי שפרויד טען, אלא גם תוכן שמעולם לא הגיע לסף התודעה של הפרט.

המרכיבים המרכזיים של הלא־מודע הקולקטיבי הם ארכיטיפים, צורות או סמלים בסיסיים שחוזרים על עצמם בתרבויות שונות. ארכיטיפים אלה הם אבני יסוד נפשיות, לדוגמה: האב, האם, הילד, אלוהים, לידה מחדש, מוות, הצל והפרסונה (המסכה החברתית של האדם). יונג סבר שכאשר האישיות מתפתחת, תכנים מהלא־מודע עולים למודע ומעשירים את החיים.

יונג טען שהלא־מודע הקולקטיבי נוצר מצברים של חוויות אנושיות שעברו מדור לדור ונשארו כ"עקבות זיכרון" במוח. הוא השווה זאת לתורשה: כמו תכונות פיזיות שעוברות מהורים לילדים, כך גם מבנים נפשיים מועברים. מבנים אלו מנחים דימויים, מחשבות ודרכי התמודדות במצבים שונים.

הוא הביא דוגמאות: ראיית השמש כמקור חיים יצרה ארכיטיפ של ישות עליונה; חוויות עם כוחות טבע עצומים יצרו ארכיטיפ של אנרגיה. יונג הציג גם את תכונת האימהות כהוכחה נטענת, כאשר נשים מציגות תגובות אימהיות טיפוסיות ללא לימוד מוקדם.

הארכיטיפים מזכירים את רעיון ה"צורות" של אפלטון: מהות על־חושית המקיימת באופן עצמאי. יונג טען כי ארכיטיפים מופיעים לעתים קרובות בזמנים של משבר, והמיתולוגיות של עמים משמרות אותם. פרופ' יצחק לוין הדגיש שהארכיטיפים אינם תמונות מוגמרות, אלא נטיות כלליות. משמעותם משתנה לפי האדם, התרבות והנסיבות. כך ארכיטיפ הישות העליונה יכול להתגלם בעמים שונים בצורה שונה, והארכיטיפ של אנרגיה יכול להתבטא במשחק של ילד, בזיקוקין של חג או בעשייה מדעית.

לא־מודע קולקטיבי הוא רעיון של הפסיכיאטר קרל ג. יונג. לא־מודע (חלק נסתר במחשבות שלנו) הוא כזה שכל האנשים חולקים.

יונג אמר שזה שונה מפרויד. פרויד חשב שהלא־מודע מלא בזיכרונות שהאדם הדחיק. יונג אמר שיש גם תכנים שלא היו מודעים לאף אחד מעולם.

הארכיטיפים (תמונות או דמויות שכל בני אדם מכירים) הם חלק מהלא־מודע הקולקטיבי. דוגמאות: האב, האם, הילד, אלוהים, לידה מחדש ומוות. ארכיטיפים אלה חוזרים בסיפורים ובריבוי תרבויות.

יונג חשב שהארכיטיפים נוצרו מחוויות שאנשים חוו במשך דורות. אלה עוברים בתורשה (העברה מהורים לילדים) ומשפיעים על הדרך שבה אנשים חושבים ופועלים.

הארכיטיפים לא קבועים. הם מתמלאים משמעות שונה לפי תרבות, איש וחוויה. לדוגמה, רעיון של כוחות עליונים יכול להיראות בדת אחת כאל שמש ובאחרת אחרת. ארכיטיפ של אנרגיה יכול להתבטא אצל ילד במשחק, אצל מבוגר בזיקוקין, או בעשייה מדעית.