לואי אנטואן פובלה דה בוריין

לואי אנטואן פובלה דה בוריין (19 ביולי 1769 - 7 בפברואר 1834) היה דיפלומט צרפתי. דיפלומט, אדם שעובד בקשרים בין מדינות.


למד בבית הספר הצבאי בבריין עם נפוליאון בונפרטה, והיו בידידים למרות שקשריהם כנראה מומצאים בחלקם. אחרי שסיים את הלימודים ב-1787 עבר לווינה ולמד דיפלומטיה ומשפטים. בשנים של המהפכה הצרפתית חזר לפריז ב-1792 וחידש את הקשר עם נפוליאון. השניים חיו תקופה יחד ובוריין נחשף לאירועים בולטים כמו ביזת טולרי והרג המשמר השווייצרי.

במהלך שנות ה-90 קיבל משרות דיפלומטיות, אך הפך למהגר פוליטי, אדם שהוברח או עזב בגלל סיבות פוליטיות, וחזר לפריז ב-1795. ב-1797 עזר לנפוליאון לערוך את הסכם קמפו פורמיו במו משפטיו וניסיון הדיפלומטי. ב-1798 נלווה לנפוליאון למערכה במצרים והיה למזכירו האישי, עוזר צמוד שניהל מסמכים ודוחות. בתקופה זו כתב זיכרונות מלאי חיים על מסעות נפוליאון, אך רבים מהפרטים בהם מוטלים בספק בגלל הטינה האישית שלו.

לאחר שובו לצרפת סייע בהפיכת 18 בברימאר (נובמבר 1799) שהביאה את נפוליאון לשלטון. נשאר כמזכירו עד 1802, אז הודח בחשד לאי סדרים כספיים. ב-1805 נשלח להמבורג כדי לאכוף את השיטה הקונטיננטלית, מדיניות כלכלית שתחסה סחר עם אנגליה, אך תמך בסוחרים המקומיים ופעל להקל על הכללים. בהמשך הזמין מדים מאנגליה כדי למלא דרישה, רכש מהם ועשה רווחים, ואז הוחזר לצרפת ב-1810.

בשנותיו האחרונות תמך בבוגרים המלוכניים ושימש לצד לואי ה־18 בזמן מאה הימים ב-1815. בילה את שארית חייו בשקט ומת בקן ב-1834 לאחר שנות מחלת נפש. כיום מוכר בעיקר בזכות זיכרונותיו (יצאו לאור 1829, 1831), שהם מקור חשוב על אישיותו של נפוליאון אך מושפעים מרגשותיו האישיים.

לואי אנטואן פובלה דה בוריין (1769, 1834) היה דיפלומט מצרפת. דיפלומט זה עובד בקשרים בין מדינות.


הוא למד בבית ספר צבאי עם נפוליאון. הם היו חברים, אבל חלק מהסיפורים על חברותם גדולים מדי. אחרי הלימודים הלך לווינה ולמד משפטים ודיפלומטיה.

ב-1792 חזר לפריז ושוב התחבר לנפוליאון. הוא ראה אירועים חשובים בזמן המהפכה, כמו ביזת ארמון טולרי.

ב-1798 נסע עם נפוליאון למצרים והיה מזכירו האישי. מזכיר אישי זה עוזר קרוב ומטפל במסמכים. אחר כך חזר לצרפת ועזר בניסיון של נפוליאון לקחת את השלטון ב-1799.

הוא הודח ב-1802 בגלל חשדות לכספים. ב-1805 נשלח להמבורג ליישם מדיניות כלכלית נגד אנגליה. במקום זאת הוא עזר לסוחרים והרוויח מפריטים שהזמין מאנגליה. הוא חזר לצרפת ב-1810.

ב-1814 הצטרף למלוכנים. בזמן מאה הימים ב-1815 עמד עם לואי ה-18. מת בקן ב-1834 אחרי מחלה נפשית. הוא ידוע בעיקר בזיכרונותיו על נפוליאון, שחשובים אבל לא תמיד מדויקים.