לודוויג ויטגנשטיין

לודוויג ויטגנשטיין (1889, 1951) היה פילוסוף אוסטרי-בריטי ממוצא יהודי. הגותו עסקה בעיקר בשפה, במתמטיקה, בפסיכולוגיה ובפילוסופיה של המדע. למד בהשפעת גוטלוב פרגה וברטראנד ראסל, והיה דמות מרכזית בפילוסופיה של המאה ה־20.

נולד בווינה ב־1889 במשפחה מעורבת מבחינה דתית. למד הנדסה ואז מתמטיקה ומחשבה בקיימברידג'. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא והיה בשבי איטלקי. כשהשיב לו את ירש הון ב־1913 נסע לבודדות בנורווגיה וכתב את ספרו הראשון.

לאחר פרסום הספר פרש מהאקדמיה והיה למורה בתיכון כפרי. מאוחר יותר חזר לקיימברידג', לימד והמשיך לכתוב. בימי חייו פרסם רק את הטרקטטוס. עבודתו השנייה התפרסמה אחרי מותו.

ויטגנשטיין נחשב לפילוסוף של השפה. הוא עבר מהגדרה קשה ושלמה של השפה בספרו הראשון, אל גישה יותר פרקטית ומגוונת בספרו המאוחר.

הספר הראשון, שפורסם ב־1921 ונקרא גם "טרקטטוס", נכתב בצורה צפופה ומסודרת. הוא חוקר מה מובנה מתוך לוגיקה. ליטושו הזה השפיע על הפוזיטיביזם הלוגי, תנועה שהדגישה התמקדות בעובדות לוגיות בלבד.

אחת הטענות המרכזיות שם היא שיש דברים שאי־אפשר לבטא במילים. משפטו המפורסם של ויטגנשטיין בספר זה אומר: "על מה שלא ניתן לדבר יש לשתוק". יש פרשנויות שונות לטענה זו; חלק רואים בה תיאוריה, אחרים, צורת ביקורת אירונית נגד יומרות פילוסופיות.

בספר המאוחר יותר הוא משנה גישה. במקום לראות משמעות כמראה של המציאות, הוא טוען שמשמעות נובעת מהשימוש במילים. "משחקי לשון" הוא מושג שמתאר שימושים שונים של שפה.

בגישה זו שאלות פילוסופיות רבות נראות כמבולבלות מפני שהן מנותקות מהשימוש הרגיל בשפה. משימת הפילוסוף, לפי ויטגנשטיין, היא להראות כיצד הבלבולים נוצרים ולסלקם.

ויטגנשטיין טען ששפה שפירושה רק לאדם אחד אינה אפשרית. זאת כי שפה דורשת חוקים ומשתמשים משותפים. המסקנה משפיעה על דיונים בתחושות פנימיות ובמה שנקרא "קווליה", תחושות פרטיות.

בשנת 1946 התרחש עימות חריף בינו לבין קרל פופר, כשהאחרון נתקל בהתנגדות קשה במהלך הרצאה. ויכוח זה נודע כ"תקרית הדוקרן" והפך לסיפור מפורסם בהיסטוריה האינטלקטואלית.

ויטגנשטיין השתתף בתכנון בית אחותו בוינה. המבנה השקט והנקי שיקף את רעיונותיו על בהירות ועיצוב פשוט.

לאחר גילויים בבסיסי המתמטיקה, כגון משפטי אי־השלמות של גדל (1931), ארגן ויטגנשטיין סמינר על יסודות המתמטיקה. הוא הביט בדברים באופן ביקורתי וטען שחלק מהמתמטיקה הוא המצאה אנושית.

הוא השפיע עמוקות על הפילוסופיה של השפה ושל המדע. עבודותיו ממשיכות לעורר דיונים ולימוד. לאחר מותו יצאו לאור כתבים נוספים, וב־1993 הופק סרט המבוסס על חייו.

לודוויג ויטגנשטיין (1889, 1951) היה פילוסוף שדיבר הרבה על מילים ומשמעות. הוא נולד בוינה ולמד באנגליה.

ויטגנשטיין למד מדעים והפך לחוקר מחשבה. בזמן מלחמה הוא שירת ואז היה בשבי. אחרי זה כתב ספרים חשובים.

הוא חשב שמובן של מילה נוצר מהשימוש בה. שימוש=איך אנשים משתמשים במילה בדיבור ובמעשים.

זהו ספרו הראשון מ־1921. הוא אמר שיש דברים שאי־אפשר לתאר במילים. לכן צריך לשתוק עליהם.

בספר הזה ויטגנשטיין אומר שמילים מקבלות משמעות מהשימוש בהן. הוא כינה זאת "משחקי לשון". משחקי לשון=אופנים שונים שמשתמשים בהם במילים.

ויטגנשטיין אמר ששפה צריכה להיות משותפת לאנשים. שפה פרטית=מילים שמבין רק אדם אחד, זה לא עובד.

בשנה 1946 הוא כעס על מרצה אחר במועדון. ויכוח זה הפך לסיפור מפורסם.

עיצוב הבית שאחותו זאת שונה ונקי. הבית מראה את רעיונותיו על פשטות ובהירות.

הוא השפיע על פילוסופים רבים. אחרי מותו יצאו ספרים נוספים על רעיונותיו.