פילוסופיה אנליטית התפתחה מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בתחילתה עיסוקה המרכזי היה ניתוח השפה והמשמעות של מושגים ומילים. האירוע המכונן נקרא "המהפך הלשוני", העמדת השפה במרכז הדיון הפילוסופי במשך המאה ה-20.
הגישה חיפשה להסיר בלבולים פילוסופיים על ידי ניתוח לוגי מדויק. לוגיקה, כלומר חוקי החשיבה הנכונה, שימשה כלי מרכזי. גם פילוסופיה של השפה, של המתמטיקה ושל המדע היו תחומי מפתח.
גוטלוב פרגה נחשב לנקודת מוצא לדיון המודרני בשפה. הוא רצה להפוך את השפה לכלי מדעי ברור. לכן פיתח מערכות פורמליות כמו תחשיב הפסוקים ותחשיב הפרדיקטים. תחשיב פרדיקטים הוא שפה פורמלית שבה מפרידים תכונות (פרדיקטים) מהאובייקטים שהם פועלים עליהם.
פרגה ניסח גם את תורת "מובן והוראה" (Sense ו-Reference). לפי פרגה, מובן הוא התוכן המחשבתי שמילה מעוררת, והוראה היא הדבר בעולם שאליו המילה מצביעה. הוא גם הציע את עקרון ההקשר: קשה להבין מילה בלי המשפט שבו היא מופיעה.
פרגה טען שמשפטים הם פונקציות שמחזירות ערך אמת, אמת או שקר. ערך האמת נקבע לפי היחסים הלוגיים בין המושגים והאובייקטים.
ההבחנה בין מובן והוראה נועדה להסביר מדוע שני משפטים אמיתיים עשויים להרגיש שונים. לדוגמה, "כוכב הבוקר" ו"כוכב הערב" עשויים להתייחס לאותו כוכב, אבל המובן שונה. אצל פרגה מה שמבדיל ביניהם הוא המובן, לא ההוראה.
פרגה חשב שהתכנים המחשבתיים הם מאפיין אובייקטיבי. לכן הוא דיבר על "עולם שלישי", עולם של ישים כמו מחשבות, מובנים ורעיונות, שאינו תלוי בהכרח בתודעה פרטית. פילוסופים אנליטיים נחלקים אם לקבל ריאליזם כזה לגבי עולם שלישי.
ברטראנד ראסל פעל אחרי פרגה והושפע ממנו. ראסל המשיך לפתח לוגיקה פורמלית על בסיס תחשיב הפרדיקטים. הוא ניצל את הלוגיקה כדי לצמצם עמימות בשפה.
ראסל ניסח גם את תורת התיאורים (theory of descriptions). הוא טען שיש ביטויים לשוניים שאינם שלמים בפני עצמם. לדוגמה, "המלך של צרפת" מקצר ביטוי מורכב כמו "קיים דבר אחד שהוא המלך של צרפת". אם אין מלך כזה, המשפט הוא שקרי במקום להיות חסר משמעות.
ראסל הציע לנתח שמות ותיאורים למבנים לוגיים מדויקים. כך אפשר לקבוע מתי משפטים משמעותיים ומתי שקריים. הוא גם הבחין בין ידע מתוך היכרות ישירה וידע מתוך תיאור.
מסקנותיו של ראסל הובילו את רעיון האטומיזם הלוגי: להחליף מושגים מורכבים בביטויים פשוטים יותר. מטרת זה היא להסיר ישויות מיותרות באספקטים פילוסופיים, בדומה לעקרון התער של אוקהם.
ראסל שם דגש על היכרות ישירה עם אובייקטים כחלק מהבסיס לידיעה. עם זאת, הוא הכיר בכך שיש טענות שאינן ניתנות להצגה כמבנים לוגיים בלבד, כמו טענות אינדוקטיביות וסיבתיות. לכן ידע מדעי ותצפיות משחקות תפקיד בבניית העולם החיצוני.
G.E. Moore היה בן דורו של ראסל. הוא התנגד לחלק מהרעיון של קאנט לגבי מוסר. מור פיתח גישה מטא-אתית שבמסגרתה תבע להבהיר מושגים לפני שמנסים לפתור שאלות מוסריות.
מור הבחין בין מטא-אתיקה, חקר הטבע והמעמד של מושגי המוסר, לאתיקה היישומית, מה נכון לעשות במצבים מסוימים. הוא טען שהמושג "טוב" הוא מושג יסודי ופשוט שלא ניתן להגדירו באמצעות מושגים אחרים.
מור ניסח את רעיון "הכשל הנטורליסטי" (naturalistic fallacy). לפי רעיון זה, אי אפשר להגדיר את המושג "טוב" כמושג טבעי כמו "מועיל", כי זה לא מסביר את המשמעות המיוחדת של "טוב".
כיוונים מרכזיים בפילוסופיה האנליטית: דגש על שפה ולוגיקה, ניסיון להצעה של קריטריונים למשמעות, ושאיפה לאובייקטיביות ולהבהרת מושגים. אבות הזרם כוללים בעיקר את פרגה, ראסל, ויטגנשטיין ומור, וכן הוגים מהחוג הווינאי.
הזרם הפך למרכזי בעולם הדובר אנגלית, ולעתים מזוהה עם הפילוסופיה האנגלו-אמריקאית. היום המונח "פילוסופיה אנליטית" משמש גם במשמעות רחבה יותר, וכולל תת־תחומים מגוונים שנוטים לשיטות כתיבה ופרסום ייחודיות, ומבדילים אותה מהפילוסופיה הקונטיננטלית.
פילוסופיה אנליטית התחילה לפני יותר ממאה שנים. היא בודקת מילים ורעיונות כדי להבהיר מחשבות.
פרגה רצה לשפר את השפה. הוא בנה שפות פורמליות שקופות. כך אפשר לבדוק אם משפט הוא אמת או שקר.
פרגה אמר שצריך להביט במשפט שלם כדי להבין מילה.
"מובן" הוא מה שהמילה מעוררת במוח. "הוראה" היא מה שהמילה מצביעה עליו בעולם.
פרגה חשב שיש "עולם שלישי". זהו עולם של רעיונות ומושגים שקיימים באופן אובייקטיבי.
ראסל המשיך אחרי פרגה. הוא השתמש בלוגיקה, חוקי חשיבה ברורים, כדי להבהיר משפטים.
ראסל גם המציא דרך לפענח משפטים כמו "המלך של צרפת". הוא הראה שאפשר לפרק משפטים לשורות פשוטות.
מור דיבר על מוסר. הוא אמר ש"טוב" הוא מושג פשוט. אי אפשר להסביר אותו רק במילים אחרות.
הפילוסופיה האנליטית עוזרת להבין מה אנחנו באמת אומרים. היא מביאה דיוק ומחשבה ברורה.
הוגים חשובים של הזרם: פרגה, ראסל, ויטגנשטיין ומור.
תגובות גולשים