לווייתני שיניים

לווייתני שיניים (Odontoceti) הם תת־סדרה של הלווייתנאים. כפי ששמם אומר, יש להם שיניים, וזה מבחין בינם לבין לווייתני המזיפות.

ללווייתני השיניים יש חור נשימה אחד בקצה העליון של הראש. הגולגולת שלהן אינה סימטרית. מוחן גדול יחסית, והקשר בין שתי האונות רופף יותר מאצל בעלי חיים אחרים. בראש יש להן רקמה שומנית שנקראת מלון (Melon). המלון עוזר לרכז את אלומות הקול שהן מפיקות. אין להן מיתרי קול; הקולות נוצרים במערכת חור הנשיפה. לווייתני שיניים איבדו את חוש הריח ואין להם בלוטות רוק. הראש מסתיים לרוב בחרטום מוארך. מספר השיניים משתנה מאוד בין המינים, משתי שיניים ועד כ־200. שיניהן זהות זו לזו, ולא מחולקות לחותכות וטוחנות.

התקשורת בין לווייתני השיניים מבוססת בעיקר על קולות. הן מפיקות קולות למטרות תקשורת, להתמצאות ולאיתור מזון. האיכון באה לידי ביטוי כשן משלחות גלי קול ונעצבת ההד החוזר, כלומר, הפליטה של גלי קול ומיפוי הסביבה בעזרת ההד החוזר. לווייתני שיניים שוחים מהר. מינים קטנים נצפים לעתים רוכבים על גלים, כולל גלים שיצרו כלי־שיט; דולפינים נוהגים כך הרבה. כמה מינים מצטיינים בקפיצות ובאקרובטיקה, למשל הסטנלה ארוכת־החרטום (Stenella longirostris). הם ניזונים מדיונונים, מדגים, מפינגווינים ומטורפים ימיים אחרים, וחלק מהאורקות צדים גם יונקים ימיים וכרישים. לווייתני השיניים חיים בדרך־כלל בקבוצות של עד כ־12 פרטים, שנקראות להקות. לעתים להקות מתמזגות ויוצרות "להקות־על" ענקיות של אלפי פרטים. יש להן יכולת לבצע אינטראקציות חברתיות מורכבות, כמו ציד משותף. חלק מהמינים מראים יכולת למידה גבוהה בשבי, ולכן נחשבים לאינטליגנטיים.

בעבר צדו מינים מסוימים למטרות בשר ושומן. כיום רוב המינים מוגנים לפי אמנת CITES, אמנה בינלאומית להגנה על מינים, וחלקם מוגנים גם באמנות נוספות. על ציד הלווייתנאים הוטל מורטוריום ב־1986, אך כמה מדינות עדיין צדות במידה מוגבלת. הסכנה המרכזית כיום היא לכידה שולית ברשתות דיג, פגיעה מאספיקת דגים שמקפיצה אותם בטעות. בנוסף, מינים קטנים מוחזקים כאטרקציה בגני חיות ובפארקים. החזקה זו מעוררת מחלוקת, מאחר שלווייתנים זקוקים לרוב למרחב גדול.

לווייתני שיניים הם לווייתנאים שיש להם שיניים. הם צדים דגים, דיונונים ולעיתים יונקים ימיים.

יש להם חור נשימה אחד למעלה על הראש. בראש יש חלק שומני שנקרא מלון. המלון מקבל ומרכז גלי קול. אין להם־מיתרי קול. הם לא מריחים ואין להם בלוטות רוק. החלק הקדמי של הראש ארוך, כמו חרוט. יש להם כמה שיניים, מכל השיניים דומות זו לזו.

הם מדברים ומוצאים דרך במים עם קולות. הם עושים איכון־הד (פליטת גלי קול ומיפוי דרך ההד החוזר). דולפינים וקבוצות קטנות שוחים מהר. דולפינים גם רוכבים על גלים וקופצים. הם אוכלים בעיקר דגים ודיונונים. הם חיים בלהקות עד כ־12 פרטים. לפעמים כמה להקות מתמזגות ויכולות להיות אלפי לווייתנים יחד.

פעם צדו אותם בשביל בשר ושומן. היום רוב המינים מוגנים לפי אמנת CITES. הסכנה העיקרית היא לכידה ברשתות דיג. גם החזקתם בגנים ובפארקים מעוררת דאגה, כי הם צריכים מרחבים גדולים.