לוח השנה האטי היה הלוח שבו השתמשו תושבי אתונה בתקופה הקלאסית. מרבית הידע שלנו עליו מגיע מאתונה ולכן הוא מתואר היטב יחסית, אבל העדויות מקוטעות ולעתים סותרות. הלוח השתנה עם הזמן, ולכן התיאור הוא השחזור הטוב ביותר שניתן.
הלוח היה מקומי לאטיקה, ולא תאם בדיוק לוחות של אזורים סמוכים כמו בויאוטיה או דלוס. בחלק מהמקומות השנה החלה בחורף, באתונה היא החלה בקיץ. מבחינה לשונית שמות החודשים שונים בניבים אחרים, מה שמראה הבדלים תרבותיים ופוליטיים.
הלוח האטי היה ירחי-שמשי, כלומר שילב את הירח ואת השמש. מחזור הירח הבסיסי (כ-29.5 יום) נותר בבסיס החודשים, אבל כדי לשמור על התאמה לעונות השנה הוסיפו מדי כמה שנים חודש נוסף (שנה מעוברת). כך מנעו שינוי איטי של החגים ביחס לעונות.
הוספת החודש הנוסף נעשתה על ידי חזרה על שם החודש הקיים (שמתווסף פעמיים). לא תמיד ידועה השיטה המדויקת לקבוע מתי להוסיף חודש, אך יש עדויות שמחזור של כ-19 שנים (מחזור מטוני) שימש לעתים.
שמות החודשים היו קשורים לאלים ולחגים המקומיים, לא לפעילות חקלאית כפי שהיה ברוב מסופוטמיה. דוגמה: החודש ששי נקרא פוסיידוניאון על שם פוסידון. החודש השמיני, אנתסטריון, נקרא על שם חג האנתסטריה. חלק מהחגים המפורסמים, כמו הדיוניסיה או הפנאנתניה, נחוגו בחודשים ספציפיים אך לא תמיד שמם של החגים הופיע כשם החודש.
באיזור האיוני שמות מסוימים חופפים לאתונה, מה שמעיד על קשרי הגירה והשפעה תרבותית.
חודש אתוני כלל בדרך כלל 29 או 30 ימים, בהתאם למחזור הירח. החודשים נחלקו לשלושה חלקים של כעשרה ימים: חלק בו הירח מתמלא, חלק של המילואו וחלק בו הוא מתמעט. היום הראשון נקרא נומניה (unudmia), הירח החדש. בסוף החודש נקרא היום "הישן והחדש" (hena kai nea), שהוא הגשר בין שני החודשים.
המספור בחלק האחרון נעשה בסדר יורד, כדי להצביע על הולכת הירח ונעשות תוספות כמו "מתמלא" או "מתמעט" כדי להבהיר על איזה חלק מדובר.
האתונאים השתמשו בו זמנית בכמה לוחות למטרות שונות:
- לוח דתי: קבע מתי חוגגים את החגים הדתיים, שהתפרסו על כ-80 חגים שנתיים ויומנים מקודשים רבים.
- לוח אזרחי (פוליטי): נקשר לחלוקת האזרחים לעשרה שבטים. פותח לוח פוליטי בן עשרה חודשים כדי להתאים לפעילות הממשלית ולסדרי הפריטניות, תקופות שלטון קצרות של כל שבט.
- לוח חקלאי: מבוסס על עונות ומיקומי זריחות וכוכבים, לרבות שימוש בפרפגמות (לוחות שנה של זריחות כוכבים) כדי לקבוע מועדי זריעת וקציר.
הקיום של מספר לוחות גרם לכך שהשנה הדתית, הפוליטית והחקלאית לא תמיד החלו והסתיימו באותם הימים. ב-407 לפנה"ס סונכרנו הלוח הדתי והאזרחי כדי להתחיל ולהסתיים יחד.
קביעת תחילת החודש נעשתה לפי תצפיות ירח, ולעתים המנהיגים הפוליטיים חיברו שינויים לפי צרכי המצב המדיני או הצבאי. היו מקרים שבהם הורחבו חודשים כדי לאפשר חזרות לתיאטרון לפני חג או כדי להשיג ימים ללחימה. מערכת זאת הראתה גמישות אך גם בלבול ותלונה מצד סופרים וקומיקאים, למשל אריסטופאנס.
הלוח האטי לא השתמש במספור שנים כמו הלוח המודרני. במקום זאת ציינו את השנה על-פי שם מהארכונים השנתיים (ארכון אפונימוס). שיטה זו אפשרה לקשר אירועים לשנים יחסיות, אך לא אפשרה חישוב תאריכים למדינות רחוקות מראש.
הלוח החקלאי השתמש בזריחת כוכבים לסימון מועדים מדויקים בתוך העונות. זריחות כוכבים, כמו הפליאדות, ציינו זמנים חשובים לחקלאות. לוחות הפרפגמה הציגו את הסדר השמימי והיו מוצבים בכיכרות העיר.
לסיכום קצר: הלוח האטי היה מערכת מורכבת ורב-שכבתית. הוא שילב ירח, שמש, חגים, פוליטיקה וחקלאות, והותאם לפי צורך על ידי קברניטי העיר. זהו לוח גמיש ומקומי, שאפשר את חיי הדת והציבור של אתונה העתיקה.
הלוח הזה שימש את תושבי אתונה לפני אלפי שנים. הוא לא דומה בדיוק ללוח שלנו.
הלוח היה גם לפי הירח וגם לפי השמש. זה אומר שהחודשים נקבעו לפי מראה הירח, אבל חיברו אותם לעונות כאילו הם קשורים לשמש.
לפעמים הוסיפו חודש נוסף בשנה. כך לא יזוזו החגים מהעונה.
חודשים נקראו על שמות אלים או חגים. למשל פוסיידוניאון מיוחס לפוסידון. אחד החגים החשובים נקרא אנתסטריה.
חודש היה בדרך כלל 29 או 30 ימים. חילקו אותו ל־3 חלקים של כעשרה ימים: כשהירח מתמלא, כשהוא במילואו וכשהוא מתמעט.
היום הראשון נקרא נומניה. היום האחרון נקרא "ישן וחדש" כי הוא מקשר בין שני החודשים.
האתונאים השתמשו גם בלוח פוליטי ובלוח לחקלאות. הלוח הפוליטי עבד לפי עשרת השבטים בעיר. הלוח החקלאי הסתמך על זריחות כוכבים כדי לדעת מתי לזרוע ולקצור.
הפרפגמות היו לוחות עם סימונים של זריחות כוכבים. אנשים קראו אותם בכיכר העיר.
השנים לא קיבלו מספרים. במקום זאת אמרו את שם הממונה שהיה באותה שנה. לכן קשה לתארך אירועים למרחק זמן גדול.
בסך הכל הלוח האטי היה מערכת חכמה שהשתמשה בירח, בשמש ובכוכבים כדי לארגן חגים, חקלאות ופוליטיקה.
תגובות גולשים