לורנס לסיג נולד ב-3 ביוני 1961 בדקוטה הדרומית. הוא משפטן ופעיל חברתית ופוליטית אמריקאי. הוא ממייסדי Creative Commons, ארגון של רישיונות שמאפשר שיתוף חופשי של יצירות. לסיג הוא פרופסור בבית הספר למשפטים בהרווארד. לפני כן לימד בסטנפורד ובשיקגו והקים את "המרכז לאינטרנט וחברה" בסטנפורד.
לסיג ידוע בביקורת על הרחבת זכויות היוצרים. הוא מקדם "תרבות חופשית" וחופש המידע. ספריו Free Culture ו-The Future of Ideas ניתנים להורדה בחינם, אך גם הפכו לרבי מכר.
הוא יזם את פרויקט Code v2, שבו פרסם את "Code and Other Laws of Cyberspace" באתר ויקי, כדי שמתנדבים יעדכנו וישפרו את הטקסט.
בשנת 2005 השתתף בהשקת Creative Commons בישראל. ב-2014 זכה בפרס Webby למפעל חיים על עבודתו בהקמת Creative Commons.
לסיג סיים תואר ראשון בכלכלה ובניהול מאוניברסיטת פנסילבניה (B.Sc). יש לו תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר במשפטים מאוניברסיטת ייל.
לסיג משתמש במושג "קוד" בשני מובנים. קוד במחשבים פירושו קוד מקור, הוראות להרצת תוכנות. קוד במשפטים משמעותו חקיקה או קביעת חוקים. הוא בוחן כיצד שני המובנים האלה משפיעים על החברה.
לסיג מתנגד לרגולציה מיותרת, אך דורש שינוי בחוקי זכויות היוצרים. הוא התנגד להארכת תקופת ההגנה להמון שנים. אחת הצעותיו הייתה לקצר את תקופת ההגנה לחמש שנים, כדי להנגיש יותר יצירות לציבור.
לסיג קידם את רעיון התרבות החופשית ותמך בתוכנה חופשית. ב-2002 קיבל פרס מקרן התוכנה החופשית והצטרף לוועדה שלה ב-2004. ב-2006 נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
הוא דיבר נגד פטנטים לתוכנה, וטען שהם פוגעים בחדשנות. ב-2009 ציין כי חלק גדול מהצעירים מחזיקים בתוכן דיגיטלי לא חוקי, ולכן החוק צריך להשתנות. הוא גם מקדם יצירה חובבנית בעולם הדיגיטלי.
לסיג תומך בנייטרליות הרשת. בשנת 2006 העיד בסנאט האמריקאי נגד תשלום נייטיבריוּת (paid prioritization), כלומר מקרים שבהם ספקיות אינטרנט גובות כסף כדי לתת רוחב פס גדול יותר לתוכן של חברות גדולות. הוא טוען שזה פוגע בחדשנות ובחברות קטנות.
עם זאת, הוא תומך במודל שבו ספקיות אינטרנט גובות לפי מהירות הגלישה שהלקוח מבקש.
במאי 2005 נחשף שלסיג היה קורבן להתעללות מינית כשהיה נער, על ידי מנהל בבית הספר. בתחילה הגיע לפשרה סודית עם בית הספר. מאוחר יותר חשף זאת בעת שייצג קורבן אחר, ובאוגוסט 2006 סייע להגביל את חסינות המוסדות בבית המשפט העליון של ניו ג'רזי.
ב-11 באוגוסט 2015 הכריז על כוונתו להתמודד לנשיאות ארצות הברית והציב יעד גיוס של מיליון דולר. ב-1 בספטמבר הודיע כי הצליח לגייס את הסכום ונכנס למרוץ במפלגה הדמוקרטית. ב-2 בנובמבר פרש מהמועמדות בעקבות תמיכה מועטה בסקרים.
לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ קרא לסיג לחברי הקולג' האלקטורלי לשקול לבחור בהילרי קלינטון.
בין ספריו המוכרים: Free Culture, The Future of Ideas ו-Code and Other Laws of Cyberspace. חלק מספריו הופצו בחינם ברשת.
לורנס לסיג נולד ב-1961. הוא עוסק בחוקים ובאינטרנט. הוא עזר להקים Creative Commons. אלו רשיונות שמאפשרים לאנשים לשתף יצירות בקלות.
לסיג מאמין שזכויות יוצרים (חוקים שמגנים על עבודות יצירתיות) לא צריכות להיות ארוכות מדי. הוא כתב ספרים שהיו פתוחים להורדה חינם. זאת כדי שאנשים יוכלו לקרוא ולהשתמש ברעיונות.
יש לו תארים מאוניברסיטאות פנסילבניה, קיימברידג' וייל.
הוא מדבר על קוד בשני מובנים. קוד במחשב זה הוראות לתוכנה. קוד במשפטים זה חוקים רשמיים. הוא חוקר איך קוד ושפה חוקית משפיעים על החיים שלנו.
לסיג תמך בתוכנה חופשית וביצירה חופשית. הוא קיבל פרס על העבודה הזו ועשה הרבה כדי לעודד יצירה חופשית באינטרנט.
לסיג חושב שאינטרנט צריך להיות נטרלי. נייטרליות הרשת פירושה שכולם יקבלו את אותה מהירות. הוא מתנגד לרעיון שחברות ישלמו כדי לקבל עדיפות ולהיפגע בחברות קטנות.
כשעוד היה נער, נגרם לו נזק על ידי אדם מבית הספר. הוא סיפר על כך מאוחר יותר ועזר לשנות חוקים כדי להגן על נפגעים.
ב-2015 הודיע כי יתמודד לנשיאות. הוא הצליח לגייס כסף ונכנס למירוץ. בקצרה פרש בחודש נובמבר עקב חוסר תמיכה.
כמה מספריו הם Free Culture, The Future of Ideas ו-Code and Other Laws of Cyberspace.
תגובות גולשים