ליבר

ליבר היה בית-חרושת לייצור שוקולד, ממתקים וקפה נמס בתל־אביב. הוקם ב־1926 על ידי ישראל ליבר (1883, 1954), שהגיע מגרמניה אחרי שסיים את עסקיו שם.
התעשייה התחילה אחרי שרכש ליבר את מפעל "רענן" ביפו, ותחת הנהגתו עבדו בתחילה כ־25 עובדים.
בשנת 1932 נבנה בסמוך שכונה לעובדים. ב־1935 החל ייצור שוקולד ה"מקופלת".
לאחר מותו של ישראל ליבר ב־1954, בנו משה מונה למנכ"ל, המנכ"ל הוא המנהל הראשי של החברה.
בשנת 1958 התחילו לייצר בישראל את מסטיק הבזוקה (מסטיק = מסטיק לעיסה) ברישיון החברה האמריקאית Topps, רישיון = אישור להשתמש במותג שלהם.
בסוף שנות ה־60 הושק קפה נמס בשם "בן רגע" במפעל בבית־שמש, ובשתי היחידות עבדו כ־400 עובדים.
למפעל היו פרסומות עם הסיסמה: "על כל לשון ליבר תמיד ראשון".
ב־1970, בגלל חובות ורצון לייעל את הייצור, התמזגו ליבר ו"עלית". עלית לקחה אז הלוואה ממשלתית של 3 מיליון לירות.
האזכור האחרון מבית־החרושת הוא וופלים שמיוצרים כיום על־ידי עלית תחת המותג "ליבר".

מפעל ליבר, 1945
מפעל ליבר, 1934
פרסומת לשוקולד ליבר, קפה תמר, 1984

ליבר היה מפעל שייצר שוקולד וממתקים בתל־אביב.
המפעל נפתח ב־1926 על ידי ישראל ליבר.
בתחילה עבדו בו כ־25 אנשים.
בשנת 1935 התחילו לייצר את השוקולד "המקופלת".
ב־1958 התחילו לייצר מסטיק בזוקה. מסטיק = גומי לעיסה.
מאוחר יותר ייצרו גם קפה נמס בשם "בן רגע".
ב־1970 המפעל התלכד עם חברת עלית בגלל חובות.
היום אפשר למצוא וופלים עם השם "ליבר" שמיוצרים על־ידי עלית.

מפעל ליבר, 1945
מפעל ליבר, 1934
פרסומת לשוקולד ליבר, 1984