ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם שייכים לחסידות. השם נוצר כשהם רצו לשמר את מסורת הישיבות של לשם ליטא, בתקופת המחלוקת עם החסידות בסוף המאה ה‑18, בהנהגת הגאון מווילנה. לצד מסורת הישיבה התפתחה גם תנועת המוסר (תנועה מחנכתית להעמקת המידות), שהייתה מזוהה עם המתנגדים.
האזורים של ליטא ההיסטורית כללו חלקים מבלארוס, לטביה ומזרח פולין של היום. החסידות ניסתה לחדור לשם במאה ה‑18, אך נתקלה בהתנגדות קשה. המתנגדים הדגישו את לימוד התורה וייסדו ישיבות חשובות, בראשן ישיבת וולוז'ין (1802), ובהמשך ישיבות כמו קלם, סלובודקה, טלז ופוניבז'. תנועת המוסר שהקים רבי ישראל מסלנט חיזקה את הדגש על עבודת המידות.
במאה ה‑19 המאבק בין חסידים ומתנגדים נרגע כשהשני הצדדים התמודדו יחד עם אתגרים מודרניים כמו ההשכלה (חינוך והשפעה מודרנית) והציונות. ב‑1912 חלקים משני המחנות סייעו בהקמת אגודת ישראל. לאחר השואה התחזק עולם הישיבות הליטאי והתאגדו בו גם יהודים שאינם ממוצא ליטאי, כך שהמונח "ליטאים" קיבל משמעות רחבה יותר.
בישראל המנהיגים הבולטים היו החזון איש ורבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. לאחריהם בלטו הרב שך והרסטייפלר (רב יעקב ישראל קניבסקי). המפלגה הפוליטית שמייצגת כיום את הליטאים היא דגל התורה, שהוקמה ב‑1988 ומתמודדת בדרך כלל ברשימה משותפת עם אגודת ישראל בשם "יהדות התורה".
חלק מהספרדים שלמדו בישיבות ליטאיות אימצו את ההשקפה הליטאית. חלקם התארגנו כ"מרביצי תורה ספרדים"; אחרים הצטרפו למסגרות שונות בפוליטיקה הדתית. בקרב הליטאים מדגישים במיוחד את מסירות הלימוד; הרבה גברים לומדים זמן רב בכוללים ובישיבות.
בתוך הציבור הליטאי יש קבוצות שונות: חוג החזון איש, חוג בריסק וקהילת זילברמן. המנהיג המרכזי בעשורים האחרונים של המאה ה‑20 היה הרב אלעזר מנחם מן שך. לאחר פטירתו ב‑2001 הנהיג הרב יוסף שלום אלישיב עד 2012.
לאחר פטירת אלישיב ב‑2012 נוצר פיצול. הרב אהרן יהודה לייב שטינמן נחשב למתון יחסית. הרב שמואל אוירבך הוביל פלג קטן יותר שקראו לו נוקשים יותר, בעיקר בנושא גיוס חרדים לצה"ל ועבודה של אברכים. בבחירות המקומיות של 2013 נרשמו רשימות נפרדות בערים מרכזיות. לאחר פטירת שטינמן ב‑2017 הובילו את הציבור רבנים נוספים, ובמקומות מסוימים צמחו ראשי ישיבות כמנהיגים.
היומון יתד נאמן הוקם ב‑1985 על‑ידי הרב שך כדי לייצג את קו גדולי הדור הליטאים. לאחר פטירת הרב שך העיתון ייצג בתחילה את קו הרב אלישיב, ואחר כך את קו הרב שטינמן. מחלוקות סביב העיתון הובילו להקמת העיתון הפלס על ידי תומכי הרב אוירבך. בשל הידרדרות וכניסת דמויות חדשות השליטה בעיתון עברה לידיהם של רבנים מקומיים וראשי ישיבות.
ליטאים הם קבוצת יהודים דתיים שלא שייכים לחסידים. חסידות (תנועה דתית ששמה דגש על חוויות רגשיות) היא קבוצה אחרת. ליטאים שמרו על דרך לימוד מיוחדת בישיבות. ישיבה היא בית ספר ללימוד תורה.
המושג בא מליטא ההיסטורית, אזורים שבמזרח אירופה. במאה ה‑18 הם התווכחו עם החסידים. כדי להדגיש לימוד עמוק בנו ישיבות חשובות. ישיבת וולוז'ין הוקמה ב‑1802. אחר כך נוסדו ישיבות נוספות.
רבי ישראל מסלנט יזם את תנועת המוסר. מוסר (מילים פשוטות: ללמוד להיות אדם טוב) נתן דגש על התנהגות טובה.
מאוחר יותר, כשהיו סכנות חדשות כמו שינויי תרבות, אנשים מכל מקומות יהדות אירופה התאחדו סביב הישיבות. אחרי השואה, הרבה ליטאים המשיכו ללמוד ולחיות בקהילות חדשות.
בישראל היו מנהיגים ידועים. מפלגת דגל התורה מייצגת את הליטאים בפוליטיקה. הרבה גברים לומדים זמן רב בכוללים ובישיבות. בתוך הליטאים יש קבוצות שונות, כמו חוג החזון איש וחוג בריסק.
אחרי 2012 חלק מהליטאים התחלקו לשני מחנות. אחד הובל על־ידי הרב שטינמן, והאחר על־ידי הרב אוירבך. הם גם הקימו רשימות שונות בבחירות מקומיות.
יתד נאמן הוא עיתון של הליטאים. הוא נפתח ב‑1985. העיתון הוביל את הדעות של חלק רבנים. מאוחרים יותר נולדו גם עיתונים אחרים של קבוצות שונות.
תגובות גולשים