לימפומה

לימפומה (Lymphoma; סרטן הלימפה) היא מחלה ממאירה שבה נוצרים גידולים במערכת הלימפה או בתאי הדם הלבנים שנקראים לימפוציטים. מערכת הלימפה היא רשת בגוף שמסייעת להגן עלינו מזיהומים.

ארגון הבריאות העולמי מחלק את הלימפומות לחמש קבוצות על פי סוג התאים העיקריים שנפגעים. עד 2001 נהגו לחלק אותן לשתי קבוצות עיקריות: לימפומות הודג'קין ולימפומות שאינן הודג'קין. חלק מסוגי הלימפומות שאובחנו בעבר כ"הודג'קין לא קלאסיות" מסווגים כיום לצד לימפומות תאי B.

לימפומות יכולות להופיע בכל מקום שבו עובדת מערכת הלימפה, לא רק בקשרי הלימפה. בקירוב, שיעור ההחלמה הממוצע מלימפומות הוא כ־50%. בלימפומות מסוג הודג'קין קלאסי, אם מאבחנים מוקדם ומתאימים טיפול נכון, שיעור ההחלמה יכול לעלות על 90%.

כ־10% מהלימפומות מוגדרות כלימפומות הודג'קין. בדרך כלל מופיעים קשרי לימפה מוגדלים מתחת או מעל הסרעפת, ולעיתים סימפטומים כמו איבוד משקל, חום והזעות לילה. לעתים המחלה נותרת באזור אחד בלבד, למשל בחלק העליון של הלוע.

הטיפול כולל כימותרפיה (תרופות נגד סרטן). לפעמים מוסיפים טיפול קרינתי (קרינה) או מוציאים באופן כירורגי קשר נגוע. בזכות התקדמות הטיפולים והבנת המנגנונים הביולוגיים, השיעורים לריפוי בלימפומות הודג'קין עלו משמעותית.

למעלה מ‑70% מהלימפומות פוגעות בתאי B. הטיפולים הנפוצים הם כימותרפיה, ולעיתים טיפול קרינתי, השתלת מח עצם (העברת תאים שיוצרים דם) או ניתוח להסרת גידולים.

בשנת 1997 אושרה תרופה חדשה המבוססת על נוגדן כימרי חד‑שבטי. נוגדן הוא חלבון שמזהה תאים מסוימים; כימרי חד‑שבטי פירושו סוג מיוצר במעבדה. התרופה "ריטוקסימב" (Rituximab), בשם המסחרי מבתרה (MabThera), פועלת נגד תאי B וכך משפרת את היעילות ומפחיתה חלק מתופעות הלוואי. התרופה הוכנסה לסל התרופות בישראל ב‑2005, בתוויה ללימפומות אלה.

כ־10% מהלימפומות נובעות מתאי T. חלקן קשורות לנגיף אפשטיין‑בר, חלקן נוצרות אחרי החלשה של מערכת החיסון, וחלק גורמיהן לא ברורים. לימפומות אלו אינן מדבקות ולא תורשתיות בדרך כלל.

לימפומה (Lymphoma, סרטן הלימפה) היא סרטן של מערכת הלימפה. מערכת זו עוזרת להילחם בזיהומים.

לימפוציטים הם תאי דם לבנים. הם חלק ממערכת ההגנה של הגוף. לימפומה היא גידול בלימפוציטים או ברקמות הלימפה.

ארגון הבריאות מחלק את הלימפומות לחמש קבוצות לפי סוג התאים שנפגעים. פעם חילקו אותן לשתי קבוצות עיקריות: הודג'קין ושאינן הודג'קין.

כ־10% מהלימפומות הן מסוג זה. בדרך כלל נראים קשרי לימפה נפוחים. יש גם לפעמים חום, הזעות בלילה ואיבוד משקל. אם מתגלות מהר ומטפלים נכון, הרבה חולים נרפאים.

יותר מ‑70% מהלימפומות פוגעות בתאי B. הטיפול בדרך כלל הוא כימותרפיה (תרופות נגד סרטן). לפעמים נותנים קרינה או השתלת מח עצם. בשנת 1997 התחילה להשתמש בתרופה בשם ריטוקסימב (מבְּתֶרה). זו תרופה שעוזרת לתקוף תאי B. בישראל הוסיפו אותה לטיפול ב‑2005.

כ־10% מהלימפומות קשורות לתאי T. חלק מהן קשורות לנגיף מסוים, וחלק נגרמות כשהמערכת החיסונית חלשה. הן לא מדבקות ולא עוברות בתורשה.