לימפוציט B

לימפוציט מסוג B הוא סוג של תא דם לבן שאחראי לייצור נוגדנים (חלבונים שקושרים פתוגנים). הם נוצרים במח העצם, ומבשלותיהם יוצאות למערכת הלימפה כדי להגיע לחלקי הגוף.

אם תא B מייצר נוגדנים שקושרים אנטיגנים עצמיים (חלקים של הגוף), הוא יכול לקבל "הזדמנות שנייה" לשנות את הסידור הגנטי או להשתמש בשרשרת נשארת, כמו שרשרת למדא, כדי לתקן זאת. כאשר תא B מצליח לייצר נוגדן מתאים, הוא מתחלק ומקים "שבט" (clone) של תאי B עם גנום זהה. בתהליך הבשלת האפיניות מתבצעים שינויים שמשפרים את הקישור לאנטיגן. לעיתים מתבצעת החלפת מחלקת הנוגדן (class switching), שינוי בחלק ה‑Fc של הנוגדן בלי לשנות את הקישור לאנטיגן.

תאי B מבטאים סמנים שונים במהלך התפתחותם. סמנים חשובים לדוגמה הם CD19, CD20, CD22 ו‑HLA‑DR. הסמנים הללו מסייעים באבחון לימפומות ולוקמיות. מקור השם "B" הוא בבורסה (Bursa) שבעלי כנף, שם גילו את התאים לראשונה בעופות.

SCID הוא חוסר מולד מוחלט בתאי B ובתאי T. ילדים עם מצב זה זכו לכינוי "ילדי בועה" כי הם חיו בסביבה סטרילית למניעת זיהומים. מספר טיפולים בריפוי גנטי החזירו לחלק מהם את היכולת לייצר לימפוציטים ולחיות.

מחלת ה‑XLA היא חוסר מולד מוחלט של תאי B, שגורם לחסר בכל סוגי הנוגדנים.

בבדיקות שתן הנורמה היא 22%, 43%, אחוז הלימפוציטים מתוך 100 לויקוציטים.

לימפוציט מסוג B הוא תא דם לבן. תפקידו לעשות נוגדנים. נוגדנים הם חלבונים שעוזרים להילחם בחיידקים ובוירוסים. תאי B נולדים במח העצם. כשבוגרים, הם הולכים במערכת הלימפה.

אם תא B עושה נוגדנים נגד חלקים של הגוף, הוא מנסה לתקן את עצמו. תא שמצליח, מתחלק ויוצר הרבה תאים זהים, שנקראים "שבט". לפעמים התא משנה רק את סוג הנוגדן, אבל לא את היעד.

הצגה של חלבונים על פני התא, כמו CD19 ו‑CD20, עוזרת לזהות תאי B במעבדה. השם "B" מגיע מבורסה בעופות.

SCID הוא מצב שבו אין תאי B ותאי T. ילדים כאלה קיבלו את הכינוי "ילדי בועה" כי חיו בסביבה סטרילית. טיפולים גנטיים עזרו לחלק מהם.

XLA הוא מצב שבו אין תאי B, ולכן אין נוגדנים.

בתוצאות הבדיקה הנורמה היא בין 22% ל‑43% לימפוציטים מתוך 100 לויקוציטים.