לירה איטלקית

לירה איטלקית (Lira) הייתה המטבע החוקי של איטליה בין 1861 ל-2002. בשנת 2002 הוחלפה הלירה באירו. גם בתקופת נפוליאון הייתה לירה בשימוש בממלכת איטליה בין 1807 ל-1814.

הלירה התחלקה ל-100 צ'נטזימי. צ'נטזימי (Centesimi) פירושו "מאית". בעשורים האחרונים לפני שהלירה נעלמה מהמחזור, כבר לא השתמשו בחלקים האלה כי ערכה של הלירה היה נמוך מאוד. ב-1999 נקבע שער החליפין: 1 אירו שווה 1,936.27 לירות.

שם המטבע מגיע מהמילה ליברה (Libra), שהייתה יחידת משקל בלטינית. בעברית נטבע גם הכינוי "לירטה", אך זה לא היה נהוג באיטליה עצמה. בטורקית השתמשו לעתים בצורת "Liret".

במהלך שנותיו כרפובליקה (מאז 1946) הופיעו מטבעות במספר ערכים נפוצים, למשל 1, 5, 10, 50, 100, 500 ו-1,000 לירות. היו גם שטרות בערכים גבוהים, מ-1,000 ועד חצי מיליון לירות. בתחילתה, כשערכן של לירות היה גבוה יותר, הופיעו גם מטבעות של צ'נטזימי בערכים קטנים.

הלירה הייתה הילך חוקי גם בוותיקן ובסן מרינו. למטבעות המקומיים של שתי המדינות היה אותו ערך בדיוק כמו הלירה האיטלקית, והן היו ניתנות להחלפה חופשית.

לירה איטלקית הייתה המטבע של איטליה. השתמשו בה מ-1861 עד 2002. אחרי זה הגיע האירו.

הלירה התחלקה ל-100 צ'נטזימי. צ'נטזימי זה "מאית". בשנים האחרונות לא השתמשו בצ'נטזימי. ערך הלירה ירד ולכן נשאר רק המטבע הראשי.

ב-1999 קבעו שהאירו שווה 1,936.27 לירות.

השם לירה מגיע מהמילה ליברה. ליברה היא מילה של משקל.

בהיסטוריה גם קראו לה "לירטה" בעברית. בטורקית השתמשו ב"Liret".

בוותיקן ובסן מרינו השתמשו גם הם בלירה. המטבעות שם היו שווים בדיוק ללירה האיטלקית.