מ"ט שערי טומאה

מ"ט שערי טומאה" הוא ביטוי ביהדות. הוא מתאר את מצב עם ישראל בסוף גלות ושעבוד מצרים.

כיום משתמשים בביטוי גם לתיאור אדם שנמצא בשפל מוסרי או רוחני.

49 מידות עומדות כנגד שבע הספירות הנמוכות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כל "ספירה" היא מידה, כלומר תכונת אופי, והיא מורכבת ממספר רכיבים כדי ליצור איזון.


המקור העיקרי לביטוי נמצא בזוהר חדש, שם מסבירים את שורש ספירת העומר. בזוהר מסופר שבני ישראל שהו במצרים והטמאו את עצמם בטומאה.

היו שסברו שבני ישראל יכלו לגאול עצמם משעבוד רק כל עוד לא הגיעו לשער הנו"ן. לכן יציאת מצרים נעשתה בחיפזון, כדי למנוע ירידה לשער הזה. רבי אברהם אזולאי מזכיר רעיון זה.

יש גם הסבר שמדבר על 49 הימים שבין יציאת מצרים למתן תורה: בכל יום יצאו בני ישראל משער טומאה אחד. לאחר מ"ט ימים הם יצאו ממ"ט שערי טומאה ונכנסו למ"ט שערי קדושה. על פי הזוהר, התהליך הזה קשור למצוות ספירת העומר בין פסח ושבועות.

מ"ט שערי טומאה" הוא ביטוי יהודי. הביטוי מתאר מצב קשה של עם ישראל במצרים.

"טומאה" פירושה לכלוך רוחני. הביטוי משמש גם לתאר מישהו שנמצא במקום רוחני נמוך.


המקור נמצא בזוהר חדש. שם כתוב שבמצרים בני ישראל נטמאו. "נטמאו" פירושו שהיו בהם טומאה.

חלק מהחכמים אמרו שאסור להגיע לשער שנקרא נו"ן. לכן יצאו ממצרים במהירות.

עוד כתבו שבמהלך 49 הימים בין יציאת מצרים למתן תורה יצא עם ישראל בכל יום משער טומאה אחד. אחרי 49 ימים עברו לשערי קדושה. לכן התורה אומרת לספור את הימים האלה מפסח עד שבועות.