מאיר דיזנגוף נולד בשנת 1861 בבסרביה (מולדובה של היום). בצעירותו למד בחדר ובבית ספר כללי, שירת בצבא הרוסי ועבד בעיתון צבאי. היה פעיל ב"חובבי ציון" (אגודה תומכת עלייה ויישוב יהודי בארץ) והיה מעורב בפעילות ציונית.
ב-1888 נסע ללמוד הנדסה כימית בפריז, והתמקצע בייצור זכוכית בליון. בהמשך הוזמן על ידי הברון רוטשילד להקים מפעל לבקבוקי זכוכית בטנטורה במסגרת העלייה הראשונה. כשהמפעל נכשל ב-1894 חזר לאודסה והקים שם מפעל זכוכית נוסף. המשיך לפעול בתנועה הציונית, והשתתף בקונגרסים מרכזיים. ב-1905 עלה שוב לארץ והתגורר ביפו. ייסד חברות לעגלות מכאניות ולספנות, ופעל לרכישת קרקעות.
היה ממייסדי שכונת אחוזת בית ונבחר לראש הוועד שלה. כאשר תל אביב קיבלה מעמד מוניציפלי נפרד מיפו, נבחר דיזנגוף לראש העירייה. כיהן בתפקיד ב־1921, 1925 וב־1928, 1936, ונחשב כיום ל"אבי העיר".
במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש כמתאם בין הגולים היהודים לשלטונות העות'מאניים. תפקידו כלל ארגון סיוע, שמירה על רכוש וגיוס משאבים. בעקבות כניסת הבריטים ב־1918 חזר לתפקידו ונבחר מחדש לראשות השכונה.
בשנות כהונתו פעל להקמת משטרה ובתי משפט עירוניים. בשנת 1925 הזמין את המתכנן פטריק גדס להכין תוכנית אב לעיר. בפרקי זמן מסוימים התפטר ולא כיהן, אך חזר ונבחר שוב. עודד בנייה, טיפח את החיים התרבותיים בעיר, והרבה לעבור ברחובות על סוסתו כדי לפקח על העניינים העירוניים. מנהיגים תרבותיים כמו ביאליק ואחד העם הובאו להתיישב בתל אביב והקשו לדימוי העיר כמרכז תרבותי.
בשנת 1930, אחרי מות אשתו, תרם את ביתו בשדרות רוטשילד 16 והפך אותו למוזיאון תל אביב לאמנות. הוא עצמו התגורר בקומה העליונה עד מותו.
ב-1933 קיבל את המלך אלברט הראשון של בלגיה בעיר, וכיהן כנציג כבוד וקונסול בלגיה. ב-1936, עם ההפרעות בתקופת המרד הערבי הגדול, קיבל רשות לפתוח נמל בתל אביב וחנך מזח ראשון בנמל לפני מותו.
דיזנגוף נפטר ב-1936. בתקופתו חיזק את השימוש בעברית, הרחיב את סמכויות העירייה וקידם את פיתוחה של תל אביב עד ל-150,000 תושבים.
רחוב דיזנגוף וכיכר צינה דיזנגוף נקראו על שמו. ביתו הפך לבית העצמאות שבו הוכרזה המדינה בקומה הראשונה. הוקמו גן ושכונה על שמו, הוקם פסל רוכב על סוסתו בשדרות רוטשילד, ונערכות אזכרות שנתיות בבית הקברות טרומפלדור. הונפק בול לזכרו ב-1985. פרס דיזנגוף אמנותי מחולק על ידי עיריית תל אביב-יפו.
מאיר דיזנגוף נולד ב-1861 בבסרביה. בגיל צעיר למד ועבד בעיתון. הוא הצטרף לתנועה שעבדה לקידום עליית יהודים לארץ. (חובבי ציון = קבוצה שעזרה ליהודים להגיע לארץ)
דיזנגוף הלך ללמוד פריז. הוא למד איך לעשות זכוכית והקים מפעל לבקבוקי יין בטנטורה. אחר כך חזר ליפו ועבד בעסקים שונים.
כאשר תל אביב הפכה לעיר נפרדת מיפו, דיזנגוף נבחר להיות ראש העיר. (ראש עיר = המנהיג של העיר)
בזמן המלחמה הראשונה הוא עזר לאנשים שנמלטו. הוא ארגן מזון, עגלות והשגחה על בתים ריקים. אחרי שהבריטים הגיעו ב-1918 חזר לתפקידו.
דיזנגוף דאג לבנויות ולטיפוח העיר. הוא הזמין את המתכנן פטריק גדס לתכנן את העיר. הוא רכב על סוסתו בכל פורים בראש המצעד (עדלאידע = מצעד של פורים).
אחרי שאשתו נפטרה, הוא נתן את ביתו כדי שיהפוך למוזיאון לאמנות. ב-1936 חנך מזח ראשון לנמל תל אביב. דיזנגוף מת בשנת 1936.
יש רחוב בשם דיזנגוף וכיכר בשם צינה דיזנגוף. ביתו הפך לבית העצמאות. יש פסל שלו רוכב על סוסתו בשדרות רוטשילד. בכל שנה עושים טקס זיכרון בבית הקברות טרומפלדור. גם הוציאו בול עם תמונתו.
תגובות גולשים