מאיר מקס בינט

מאיר (מקס) בינט (27.6.1917, 21.12.1954) נולד בהונגריה ועלה לישראל בשנות ה־30. הוא עבד בחקלאות ובתעשייה, למד שפות ועבד גם בחו"ל לפני קבלתו לפעילות מודיעין. מודיעין = איסוף מידע לצורכי ביטחון.

בינט גדל בגרמניה, למד בתיכון יהודי והיגר עם משפחתו לתל אביב בגלל עליית הנאצים. התגייס להגנה וקיבל הכשרה צבאית. בשנות ה־40 עבד באיראן וחקר שפות; חזר לארץ, עבר קורס אלחוט באנגליה והצטרף למחלקות קשר של הארגונים שעסקו בהעלאת עולים.

בשנת 1952 בנה בגרמניה זהות חדשה כ"מקס בנט", איש עסקים גרמני, והגיע לקהיר כשליח מודיעין. התפקיד המקורי היה לאסוף מידע בלבד. עם זאת, הוטלו עליו גם משימות אדמיניסטרטיביות, כמו העברת כספים לחוליות ציוניות במצרים.

הוא קשר קשרים עסקיים ופוליטיים, ואף נפגש עם הגנרל מוחמד נגיב. במהלך שהותו נישא לג'ין דוידוב ולהם נולדה בת, מיכל. בתחילה שמר על ריחוק מהחוליות המקומיות, אך בסופו של דבר פעל בעורף הרשת.

בקיץ 1954 נעצרו חברי רשת חבלה יהודית במצרים. המעצרים העלו חשד במודיעין המצרי, ונראה שבינט נתפס יחד עם מרסל ניניו. שניהם הוחזקו ונחקרו; לפי דיווחים הוכו ועונו.

בבתי המשפט במצרים טענו שהיו מעורבים בריגול. התביעה דרשה עונש מוות למעורבים. בינט עמד לעדות במשפט, אך בחר שלא להופיע לדוכן העדים. עיראק טענה גם היא שהוא הורשע שם בריגול.

ב־21 בדצמבר 1954 נמצא בינט בתאו מת. ניסיונות החייאה כשלו. לאחר מותו הועברה גופתו לרומא וקבורה פרטית. חמש שנים מאוחר יותר הובא לקבורה צבאית בישראל בהר הרצל.

בעקבות פרסומים ציבוריים בשנות ה־80 התקיימו פגישות והכרות רשמית: ב־1987 הועלה לדרגת סא"ל והוכר רשמית כשולח המודיעין הצבאי. בשנת 2005 נערך טקס הוקרה לנידוני קהיר שנותרו בחיים ולמשפחות הנפטרים. ארכיונו הופקד בספרייה הלאומית ב־2019.

הכרות רשמית והעלאות בדרגה הושלמו רק שנים רבות לאחר מותו, והוא נקבר בכבוד בצבא.

מאיר (מקס) בינט נולד ב־1917. משפחתו עלתה לישראל בשנות ה־30. הוא למד ועבד בחקלאות ובתעשייה.

בינט נסע למצרים בשם בדוי, "מקס בנט". שם הוא עבד כמישהו שאוסף מידע בשביל ביטחון המדינה. הוא גם הוצג כאיש עסקים וניסה לעזור לחברים.

בקיץ 1954 החלה במצרים חקירה נגד רשת של פעילים יהודים. בינט נעצר יחד עם אישה בשם מרסל ניניו. הם נכלאו ונחקרו.

ב־21 בדצמבר 1954 נמצא בינט מת בתאו וניסיונות ההחייאה לא צלחו. גופתו נקברה תחילה ברחוב, ואחר כך הובאה לקבורה צבאית בישראל. אחרי שנים הכירו בו רשמית כשליח מודיעין.