מארקה (Marche) הוא מחוז במרכז-מזרח איטליה. הוא גובל באמיליה-רומאניה, טוסקנה, אומבריה, אברוצו, לאציו ובסן מרינו, ובים האדריאטי במזרח. בירת המחוז היא אנקונה.
בימי הביניים היה האזור מחולק למרקאות (אזורים מוגנים, Marches). "מארקה אנקוניטנה" הייתה אחת מארבע פרובינציות שנוצרו בידי האפיפיור אינוקנטיוס השלישי. אנקונה עצמה הייתה רפובליקה ימית חשובה בין המאה ה-12 ל־1532. במהלך איחוד איטליה במאה ה-19 שונה השם לצורת הרבים "מארקה/מארקה"
שטח המחוז כ-9,694 קמ"ר. המחוז משתרע מהמדרונות המזרחיים של הרי האפנינים עד לחוף הים האדריאטי. רוב השטח גבעות; חלקו ההררי קטן יותר. ההרים אינם גבוהים מאוד בדרך כלל, למעט הר ווטורה בגובה 2,476 מטר. האזור נחצה על ידי כמה בקעות (עמקים) ראשיות הנוצרות על ידי נהרות כמו פורלו, רוסה וג'נגה. רצועת החוף צרה ברובו, אך בצפון ההרים מגיעים עד לים.
האקלים משתנה בתוך המחוז: מצפון לאנקונה הוא חלקית יבשתי, קיץ חם שמודגש ברוחות מהים, וחורף שבין 3.8 מעלות צלזיוס בממוצע. מדרום לאנקונה האקלים קרוב לים תיכון, חורפים מתונים עם ממוצע של כ־7.6 מעלות. בהרים הקיץ נעים ובחורף יש סיכוי לשלג; בגבעות יש תקופות קרות.
למחוז חמש נפות ו־246 רשויות מקומיות (קומונות).
צפיפות התושבים במארקה נמוכה מהממוצע הארצי. בשנת 2008 היו 161.5 תושבים לקמ"ר לעומת 198.8 בממוצע איטלקי. בנפת אנקונה הצפיפות הגבוהה ביותר (244.6 תושבים לקמ"ר), ובנפת מצ'רטה הנמוכה ביותר (116.1). בין 1952 ל־1967 הייתה הגירה שלילית משמעותית מהמחוז. מאז 1981 האוכלוסייה גדלה. אומדן היסטורי מציין כ־115,299 תושבים ילידי חוץ, שהם כ־7.4% מאוכלוסיית המחוז.
מארקה הייתה מרכז חשוב ליהדות איטליה בימי הביניים. נמל עמוק באנקונה משך יהודים כבר במאה ה־10. מהמאה ה־15 חיו שם חכמים ובנקאים ידועים, וקמו קהילות בנספחים החופיים כמו פאנו ופזארו. לאחר שמעבר המחוז לשלטון מדינת האפיפיור (1569), אפיפיור פיוס החמישי קבע ריכוזים בגטו אנקונה ובגטו רומא. יהודים שלא עברו לגטו חיפשו מקלט בערים תחת שלטון דוכסויות מקומיות, ושם תנאי החיים היו לעתים טובים יותר. משמעות וחשיבות היהדות באזור ירדה מאז.
מארקה היא מחוז באיטליה. הבירה היא אנקונה. המחוז גובל בים האדריאטי.
מרבית מארקה גבעות. יש הרים קטנים ואחד גבוה בשם ווטורה. יש גם רצועת חוף צרה.
באזור צפון הוא יותר יבש וקייצים חמים. בדרום יש אקלים ים תיכוני, חורפים מתונים. בהרים יכול להיות שלג בחורף.
במחוז חמש נפות ו־246 ערים וכפרים קטנים.
יש פחות אנשים במארקה מאשר בממוצע איטליה. בעיר אנקונה יש הכי הרבה אנשים.
יהודים חיו במארקה כבר בימי הביניים. אנקונה היה נמל חשוב ולכן התיישבו בו יהודים. אחרי שנת 1569 חלק מהיהודים הועברו לגטו אנקונה. אחרים עברו לערים כמו פזארו ופאנו, שבהן היו להם תנאים טובים יותר.
תגובות גולשים