אלישבע (אליקה) ברק-אוסוסקין (13.10.1936, 9.12.2024) הייתה שופטת וסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה בין 2000 ל‑2006.
אלישבע נולדה בבוקרשט ב‑1936 לשני הורים ילידי האימפריה הרוסית. ב‑1940 אביה נעצר בשל היותו יהודי. המשפחה הסתתרה ובהמשך עלתה לארץ ישראל ב‑1941 והתיישבה בירושלים.
אביה עבד בתפקידי ניהול בעמותות ובקרן היסוד. אלישבע למדה בתיכון בית הכרם ושירתה בצה"ל כמזכירה וסמלת ח"ן וסעד.
לאחר השירות רצתה ללמוד רפואה, אך בחרה בביולוגיה בשנת 1956. סיימה תואר שני בהצטיינות באוניברסיטה העברית ב‑1963 ועבדה במחקר גנטי, בעיקר בחקר מחלות בקרב יהודים ממוצא כורדי.
ב‑1957 נישאה לאהרן ברק. לזוג ארבעה ילדים, כולם עורכי דין. בשנים 1966, 1967 שהתה בהרווארד, שם העבירה זמן בציור.
ב‑1973 החלה ללמוד משפטים. סיימה ב‑1977 ועברה התמחות, חלקה אצל נשיא בית המשפט העליון. ב‑1978 הוסמכה כעורכת דין ועבדה כעוזרת משפטית לנשיא בית המשפט העליון.
ב‑1987 מונתה לרשמת בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ב‑1990 מונתה לשופטת בבית הדין האזורי לעבודה. ב‑1995 מונתה לבית הדין הארצי לעבודה, וב‑2000 מונתה לסגנית נשיאו. פרשה לגמלאות ב‑2006, עם הגיע לגיל 70. לאחר פרישתה לימדה דיני עבודה בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.
בשנת 2009 התקבלה טענה על עיכוב פסק דין שניתן בעניין שלה. ב‑2012 יצא ספר יובל לכבודה.
אלישבע ברק נפטרה ב‑9 בדצמבר 2024, בגיל 88, וקברה היה בבית העלמין קריית שאול.
כשופטת עבדה בעיקר בענייני עבודה וזכויות עובדים. ב‑1993 הורתה על פיצויי פיטורים רחבים לעיתונאית שהתפטרה אחרי שינוי בעלות בעיתון, מכיוון שהשינוי פגע בעצמאות העיתונאית.
בפסיקותיה הדגישה את החשיבות של שוויון בין עובדים, מניעת אפליה על רקע מין והצורך בבחינה אישית של פיטורים בצמצום עובדים. היא קידמה את זכות השימוע, זכות העובד להישמע לפני פיטורים.
היא דגלה גם בכך שעובד זמני, שנשאר בתקופה ארוכה, לא יכול להישאר זמני לנצח. פסקיה קבעו שלחברת כוח אדם יכולות להיות זכויות מעסיק כלפי העובד בכל הקשור לזכויות סוציאליות.
ברק נטתה לקו פרו‑עובד ופרו‑חברתי במשפט העבודה, וקיבלה הכרה על דאגה לכבוד האדם ולעובד.
אלישבע (אליקה) ברק-אוסוסקין נולדה ב‑1936 בבוקרשט ומתה ב‑2024. היא הייתה שופטת בכירה בעבודות שקשורות לעבודה.
היא גדלה במשפחה יהודית. ב‑1940 אביה נעצר בגלל יהדותו. המשפחה הסתתרה ואחר כך עלתה לארץ ישראל. הם גרו בירושלים.
אלישבע למדה בבית ספר תיכון ושירתה בצבא כמזכירה.
היא למדה ביולוגיה ואחר כך עשתה תואר שני. היא גם חקרה מחלות גנטיות. מחלות גנטיות - מחלות שעוברות בתורשה מההורים.
ב‑1957 נישאה לאהרן ברק. יש להם ארבעה ילדים.
לאחר מכן למדה משפטים והפכה לעורכת דין. היא עברה שלבים שונים בעבודה במשפט עד שנבחרה לשופטת בבית דין לעבודה. בית דין לעבודה - בית משפט שדנים בסכסוכי עבודה.
בשנים 2000, 2006 הייתה סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה. بعد הפרישה היא למדה סטודנטים במשפטים.
היא דאגה לזכויות עובדים. היא כתבה שפיטורין צריכים להיות הוגנים. פיטורים הוגנים - לא מפטרים אדם בלי לשמוע אותו.
היא גם אמרה שלא נכון לפטר את כולם רק בגלל גילם. היא קבעה שעובד זמני לא צריך להישאר זמני לנצח.
אלישבע קיבלה כבוד על ההגנה על עובדים. היא נקברה בבית הקברות קריית שאול.
תגובות גולשים