מג'לה

מֶגֶ'לֶּה (בטורקית: mecelle, בערבית ובטורקית עות'מאנית: مجلة الأحكام العدلية) היה קוד אזרחי של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. זו היתה הניסיון הראשון לקודיפיקציה (ריכוז וכתיבה) של דינים אזרחיים שנלקחו מן השריעה, כלומר חוקי הדת המוסלמית.

הקוד נערך בידי ועדה בראשות אהמט ג'וודט פאשה. הוציאו אותו ב־16 כרכים וב־1,851 סעיפים בין 1869 ל־1876. המבנה והגישה שלו הושפעו ממאמצי קידוד אירופיים מוקדמים.

המג'לה עסקה בדינים אזרחיים מבוססי הדין המוסלמי, בעיקר בתחום הנכסים והעסקאות. דיני המשפחה נותרו בידי חכמי הדת לפי שיטת המילת (מערכת בתי דין דתיים לכל קהילה). המג'לה היתה קזואיסטית, כלומר טיפלה במקרים ספציפיים ולא ניסחה עקרונות כלליים רחבים. היא נטתה למסורת האסכולה החנפית (אחת הזרמים ההלכתיים), אך העסיקה גם ניסוחים מחוץ לה.

כאשר אימצו בתי המשפט את המג'לה, נאכפו דיני שריעה גם על יהודים ונוצרים בענייני ממונות. המג'לה תורגמה לעברית על ידי גד פרומקין בתקופת המנדט הבריטי. עם הזמן המג'לה נראתה כארכאית וחסרה נושאים חשובים, ולכן מדינות רבות שהוקמו על חורבות האימפריה החליפו אותה בחוקים מודרניים. טורקיה ביטלה אותה כבר ב־1926 לטובת קוד אזרחי שווייצרי. חלק מן המדינות למשל ירדן וכווית נשענו על יסודות המג'לה עוד זמן מה.

בימי המנדט הבריטי הוחלט שסעיפים עות'מאניים שעמדו בתוקף ב־1 בנובמבר 1914 ימשיכו לעמוד, ולכן המג'לה נשארה בתוקף. המנדט והבהרת סמכויות הפכו את המג'לה לקוד חקיקה שמפורש על ידי מוסדות חילוניים. סימן 46 של צו המלך קבע גם כי מה שאינו מוסדר יישפט לפי המשפט המקובל ודיני היושר האנגליים; סעיף זה הביא אימוץ של עקרונות בריטיים במבחר ענפים.

במדינת ישראל המג'לה נשאה השפעה בתחילה. מועצת המדינה הזמנית קבעה כי המשפט הקיים ביום הקמת המדינה יישאר בתוקפו, ולכן המג'לה שרדה כחלק מן המשפט המקומי. בשנות ה־60 וה־70 חקיקה אזרחית חדשה צמצמה את תחומי ההשפעה של המג'לה. לבסוף ביטלה הכנסת את הוראות המג'לה סופית ב־1984, לאחר חקיקת חוק יסודות המשפט שקבע עקרונות כלליים להכרעת שאלות משפטיות חסרות פתרון בחקיקה ובפסיקה.

מג'לה (mecelle) היה קוד חוקים של האימפריה העות'מאנית במאה ה־19 וה־20. זהו ניסיון לרשום חוקים אזרחיים שנלקחו מהשריעה. שריעה זה חוקי הדת של המוסלמים.

הקוד הוכן בידי ועדה בראשות אהמט ג'וודט פאשה. הוציאו אותו ב־16 כרכים בין 1869 ל־1876.

המג'לה טיפלה בדינים אזרחיים כמו מכירות, שכירות ושמירות על נכסים. דיני המשפחה נשארו בידי בתי דין דתיים של הקהילות. הקוד לא נתן כללים כלליים לכל המקרים, אלא תיאר מקרים ספציפיים.

בימי המנדט הבריטי הוחלט שהחוקים העות'מאניים שרתים ימשיכו לעבוד. לכן המג'לה נשארה בתוקף בארץ. כשישראל הוקמה, המג'לה נשארה זמנית כחלק מהמשפט. במשך הזמן חוקים חדשים החליפו אותה. בסוף, בישראל ביטלו את המג'לה ב־1984.

המג'לה השפיעה גם על מדינות אחרות אחרי נפילת האימפריה, וחלק מעקרונותיה נמשכו במדינות מסוימות.